Eve החיים על פי אווה

Life According to Eve

החיים על פי אווה

לעברית בהמשך למטה

Eve, 17, is charismatic and charming. She lives with her mother and sister (her older brother is in the army) on a poor side of town. Her father left the family when she was very young, before her sister was born.
She attends high school in a rich neighborhood. Her mother works two jobs in order to support her family.
They try to break their vicious circle of poverty and share many intimate moments in discussing how to do so. They survive on basic supplies and small dreams.
The movie is emotional, with dancing, crying and laughing all mixed in together. Life appears manageable for Eve, her mother and sister. It seems that everything that they could hope for, could happen. The movie emphasizes their optimism and empowerment.
Dr. Amir Har-Gil documented the life of the family (Fly on the Wall) without pretensions and with great empathy. He did not focus on their empty refrigerator, but rather on everyday life.
This film was chosen to be part of the Israeli Ministry of Education curriculum.

" החיים על פי אווה "
סרט דוקומנטרי, 64 דקות.
שמחה, ריקודים, בכי וצחוק משתלבים בערבוביה בחייה של אווה. הכל קטן על אווה ועל אימה נאוה. מה שהן רוצות – הן משיגות.
אווה גרה בשכונת התקווה עם שרי – אחותה, אחיה איציק ונאוה - אימה.
אווה תלמידת י"ב במגמת קולנוע בצפון תל אביב מצלמת סרט על חייה וחיי משפחתה.
הסרט המרגש ומעורר המחשבה מתאר איך מתמודדת משפחת משען עם חיים לא קלים.

איך לוקחים זכויות.

סיפור של הצלחה עם תנאי פתיחה נמוכים. איך נראים החיים מתחת לקו

העוני – סיפור אופטימי.
"הבמאי אמיר הר-גיל הציב מצלמה באמצע החיים של משפחה מקסימה מכפר שלם. מדובר במסמך מעניין ומעורר מחשבה" אורנה קדוש, "ידיעות אחרונות"
"סרט דקומנטרי המבויים היטב על משפחה אוהבת המסוגלת להתגבר על זמנים קשים ביותר, האמת יוצאת לאור, המצלמה תופסת את משפחת משען במספר רב של רגעים מרגשים." אריה דין כהן, ג'רוזלם פוסט.
" בהדרגה למדה משפחת משען להתעלם מהמצלמה וכך בסגנון "הזבוב שעל הקיר" הופך הצופה לשותף- מציץ במתרחש, בני המשפחה תועדו בשגרת היום יום ברגעי המשמחה והעצב" דורית שריד, ידיעות אחרונות".
"הסרט משדר מסר של עוצמה ואופטימיות" רותה קופפר, "הארץ"
* * * *
24/12/02
מספר ביקורות בעיתונות
ידיעות אחרונות, רענן שקד, 24-11-2002: "החיים על פי אווה", כנראה התוכנית המשמעותית היחידה ששודרה בערוץ 2 השבוע. שעה שלמה של טלויויזיה נושמת מחיים אמיתיים, מקומיים. הבהרבה נחת משעה של חוסר-נחת.

הארץ, רותה קופפר, 13-12-2000: "החיים על פי אווה", הסרט משדר עוצמה ואופטימיות.

ידיעות אחרונות, אורנה לנדאו, 12-12-00: ההגדרה של "החיים על-פי אווה" לעוני מציבה רף גבוה יותר לחברה, שרוצה להגדיר את עצמה צודקת... מדובר במסמך מעניין ומעורר מחשבה.

ג'רוזלם פוסט, אריה דין כהן, 13-12-2000: "החיים על פי אווה", המצלמה תופסת את המשפחה במספר רגעים מרגשים.

ידיעות אחרונות, דורית שריד, 12-12-2000: "החיים על פי אווה", בראש השנה האחרון נכנסה המצלמה לבית משפחת משען. במשך חודשיים, תועדו בני המשפחה בשיגרת היום יום, ברגעי שמחה ועצב, בסגנון זבוב שעל הקיר, הופך הצופה לשותף – מציץ במתרחש.

ידיעות חיפה, יורם מארק-רייך, 12-4-2002: הסרט "החיים על פי אווה", מתאר פיסות חיים שלמות ללא התערבות וללא "בימוי" זו מציאות שצחוק , בכי והבה אהבה הם מקור הכוח וה"תבלין" היומיומי שמאפשר לצעוד קדימה... נחשפים הרגעים האנושיים שהם הדרמה הקטנה של החיים.

במאי ותסריטאי: פרופ' אמיר הר-גיל
מפיק: אודי קלינסקי, חברת פרו-ויד
הפקה: ערוץ 8, נגה תקשורת, קרן מקור
צילום: נילי אצלן
מקליט: גילי פרחי
עורכת: אורטל בובר
גם אווה וגם אחותה לומדות עם ילדיהם של עשירי הארץ באותה כיתה.
נאוה, אימה של אווה עובדת בשתי עבודות ביום ובלילה כדי לפרנס.
שרי מתכננת מסיבת בת מיצוה מפוארת. מסיבת הבת מיצוה שעולה הון, הרבה מעבר ליכולתה של אימה- נאוה, שהיא גם המפרנסת היחידה.
איציק האח, משרת בשכם, מגיע לביקורים בבית.
החבר של אווה- ג'ייד, תייר מדרום אפריקה עומד לעזוב. אווה רוצה לנסוע לבקר אותו. הטיסה יקרה מיד.
גם הספרים לבית הספר, הטיולים, בילויים, הבגדים עם שמות המותגים המפורסמים שאיתם מקובל ללכת לבית ספר- הכל יקר.
הבמאי פרופ' אמיר הר-גיל,

לבתי ספר

החיים על פי אווה (2001) – שאלות לדיון

על המסרים בסרט:
1. מהו לדעתכם המסר של הסרט (או מספר מסרים)? מהו מוסר ההשכל שלו? מה דעתכם על מסרים אלה?
2. אמיר הר-גיל במאי הסרט הצהיר שהוא ביקש לעשות כאן סרט על עוני. אחת הטענות שנשמעה לגבי הסרט היא שהוא איננו מציג "עוני טיפוסי". מה דעתכם? האם אתם מכירים סוגים אחרים של עוני? מדוע לדעתכם בחר הבמאי לעשות סרט על עוני דווקא עם משפחה זו ?
3. מה לדעתכם ניתן לעשות בקשר לבעיות החברתיות, הכלכליות והחינוכיות המועלות בסרט? מי אחראי למצב זה? האם ילדים יכולים לתרום במשהו לשינוי מצבים כאלה ודומים להם?
על תפקיד התקשורת:
1. חפשו בתקשורת הכתובה או האלקטרונית דיווחים על עוני ומצוקה כלכלית-חברתית. האם הדיווחים על נושאים אלה הם מעטים או מרובים? מה דעתכם על דיווחים אלה? באיזו מידה הם דומים או שונים מסרט זה?

על הסרט:
1. מהי הסצינה שהכי הרשימה אתכם או ריגשה אתכם בסרט?
2. אמיר הר-גיל, במאי הסרט מגדיר את עבודת הבימוי שלו בסרט זה כאילו הוא "זבוב על הקיר", כלומר הבמאי אינו מתערב ונותן לדברים להתרחש. הראו כיצד והיכן גישה קולנועית זו באה לידי ביטוי בסרט והאם היא תורמת לו?
3. אם הייתם אתם במאי הסרט הזה, מה הייתם משנים בו ( מוסיפים לסרט סצינות שחסרות בו או אולי מורידים סצינות הנראות לכם מיותרות וכדמ') ? אולי להוסיף את רשימת הסצינות לתזכורת? האם יש לכם הרגשה שהמשפחה נוהגת בטבעיות מול המצלמה? האם בני המשפחה אמינים בעיניכם?
4. חלק מן הקטעים בסרט מצולמים על ידי אווה עצמה ולא על ידי הצלם של הסרט. מדוע לדעתכם החליט הבמאי להכניס קטעים אלה לסרט ומה תרומתם? אולי לפרט אילו סצינות צולמו על ידי אווה?
5.

על הדמויות בסרט:
1. מדוע לדעתכם הסכימו בני משפחת משען לחשוף את חייהם לפנינו? האם הם צדקו בהחלטה זו?
2. הסרט נקרא "החיים על פי אווה". מדוע לדעתכם לא בחר הבמאי באמא- נאווה, כגיבורת הסרט?
3. האם אווה היא דמות שאתם מזדהים אתה, מעריכים אותה או אולי מרחמים עליה?
4. האם לדעתכם אווה תצליח בהמשך דרכה? איזה עתיד אתם משערים שיהיה לה?
5. אבא של אווה שרי ואיציק , עזב את הבית ולא יצר קשר עם משפחתו במשך שנים. האם אתם מבינים את שרי שכל כך רוצה שיבוא לבת- המצווה שלה?
אולי גם: מהו עוני על פי הסרט? מה יחסום את אווה מלהגיע לכל חלום שתרצה להגשים? כיצד היא יכולה להתמודד עם מכשולים אלה? סיפור אי קבלתה של אווה לבית הספר לאחר שחזרה מהקיבוץ? מי צודק בית הספר/ אווה/ אמה מי תפקד נכון מי לא? סיפור המתמטיקה האם היא צודקת? רשיון הנהיגה האם זה צודק? האם לבטל בגלל ילדים שכמוה את המסע מכוניות? האם האינטגרציה טובה, מוסיפה? במה יש לקנא במשפחת משען, באווה, בשרי, שאיציק ובנאווה כל אחד ואחת לחוד? הסרט אופטימי או פסימי, מה הסרט אומר על המדינה, על היחס לעניים, לשכבת האמצע, על מערכת החינוך? אווה החליטה ללמוד בצפון תל-אביב- האם צדקה שלא נשארה ללמוד בשכונה שלה בשכונת התיקווה.?

תגובות מורה לסרט

19-2-2002

משוב על הסרט "החיים על פי אווה" במאי אמיר הר-גיל
התלמידים אהבו את הסרט טענו שהוא מעניין ואכן חושף בפניהם אורח חיים שלא מוכר להם.
תגובת המורים שצפו בסרט: רוב המורים הלכו שבי אחר דמותה של אווה וטענו שהמוטיבציה שלה ראויה להערכה.
הסרט בנוי טוב מבחינה עלילתית, אורכו של הסרט כשעה. התלמידים שצפו בו ישבו לכל אורך הסרט וצפו בו בעניין רב בלי לגלות סימנים של חוסר סבלנות או איבוד עניין במתרחש. המפגש עם הבמאי חשף בפני התלמידים את דרך עשייתו של הסרט.
כסרט שמתעד חיים של משפחה ואמור להיות מאד צפוי מבחינת העלילה, עדין מזומנות בו הפתעות כמו הופעתו של האב, הבת מצווה וכו'.
מבחינת המטרה של הסרט: חשיפה של חיים של משפחה חד הורית שחיה בתנאים סוציואקונומיים נמוכים בשכונה תל אביבית, הסרט מצליח לחשוף תלמידים שבאו מרקע אחר לקשייה של המשפחה -חברתיים וכלכליים, רגעים של אושר (יש גם כאלו) ורגעים של משבר ובכי.
הסרט גם מצליח לסתור סטראוטיפים שכיחים כמו שמשפחות שחיות בתנאים סוציואקונומיים נמוכים נתלות על קצבאות שניתנות להן ואין להן שאיפות או מוטיבציה גבוהה לניעות חברתית. בסרט הזה אנו רואים שילדי המשפחה לומדים בבי"ס יוקרתי, האם עובדת במספר עבודות כדי לתת לילדיה את כל מה שנדרש להם, הבות מתערות בחברה הבית ספרית ומשתלבות בלימודים.

תודה על המפגש המוצלח
שני בן עמי
מורה לתקשורת
מוסד חינוכי גלבוע

Alliance of Bereavement ברית של שכול

Alliance of Bereavement
ברית של שכול
לעברית המשך למטה
"Alliance of Bereavement"A film by Prof. Amir Har-Gil
Documentary
27 Minutes
Screening: Saturday, March 29, 2008, at 12:30 on Channel 2
The story of the Druze bereavement from a new perspective – the feminine point of view. Hinadi, Salma, Najawa, Bador and Rima are Druze women who have lost their beloved. Without any inhibitions, with openness and sensitivity they relate their own private Druze bereavement.
In the film Rubik Rosenthal, author and reporter, who lost his brother in the Yom Kippur War, goes out to learn about the Druze bereavement through encounters with Druze women who experienced bereavement on their own flesh and blood – bereaved widows, mothers, sisters and daughters. Their moving stories embrace the unique existence of their community. The Druze tradition, transmigration of souls, the attitude towards fate, living as a minority in the State of Israel and identifying with it at moments of crisis, and mainly the brave daily tackling with the loss – in all these Rosenthal finds the different yet also his own pain and as he himself attests - "The brotherhood of the bereaved brings you closer, and for a split moment it has grace and consolation".
Tel: 00-972-9-9524-697 Tel: 00-972-545-208720 Fax: 00-972-9-952-44-78

"ברית של שכול"
סרטו של פרופ' אמיר הר-גיל
דוקומנטרי
27:00 דקות
מפיק: יהלי גת
צלם: יואב קליינמן,
עורכת: רבקה יוגב,
במאי: פרופ' אמיר הר גיל
הסרט הופק ע"י מוזה הפקות עבור הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


סיפורו של השכול הדרוזי מנקודת מבט חדשה- מנקודת מבט נשית. הינאדי, סלמה, נג'ווה, בדור, ורימא הן נשים דרוזיות שאיבדו את יקיריהן. ללא מעצורים, בפתיחות וברגישות הן מספרות מהו השכול הדרוזי הפרטי שלהן.
בסרט יוצא רוביק רוזנטל, סופר ועיתונאי, שכל את אחיו במלחמת יום כיפור, ללמוד את השכול הדרוזי במפגשים עם נשים דרוזיות שחוו את השכול על בשרן – אלמנות, אמהות, אחיות ובנות שכולות. סיפוריהן המרגשים מקפלים בתוכם את ההוויה הייחודית של העדה. המסורת הדרוזית, גלגול הנשמות, ההתייחסות אל הגורל, החיים כמיעוט במדינה וההזדהות עימה ברגעי משבר ובעיקר ההתמודדות האמיצה, היומיומית עם האובדן – בכל אלה מוצא רוזנטל את השונה אך גם את כאבו שלו וכפי שהוא עצמו מעיד – "אחוות השכולים מקרבת, ולרגע קט יש בה חסד ונחמה".
לפרטים:
אמיר הר-גיל 054.5208720, 09.9524697
יהלי גת 09.7665444

Mam Dad Kids and Scooter אמא אבא ילדים קורקינט

Mam Dad Kids and Scooter

אמא אבא ילדים קורקינט

“Dad, Mom, Kids and Scooter”
“Dad, Mom, Kids and Scooter”, Documentary, 30 minutes. Script and direction. Children's education and the relationship between parents and children in the post-modern era in Israel, in which there are no rules anymore and each family invents the educational approach suitable for it. For Channel 2. Production: Assa Production


תסריט ובימוי: פרופ' אמיר הר-גיל
הפקה: ליזקה אסא, "אסא הפקות"
צילום: עפר ינוב , אליהו עוזי
עריכה: מיכל רנון.
מוזיקה מקורית : הנס פלדה
תקציר:
זהו סיפור קטן על אבא, אמא, שתי בנות ובן, סיפור על יחסים שבין הורים לילדים.

היכן עובר הקו האדום של החופש? המותר והאסור, מהם הכללים הבלתי כתובים

במשפחה? מהי חלוקת התפקידים בין בני הבית? זהו סיפור על משפחה מנקודת מבטם

השונה של הילדים, ההורים, הסבתא והדודה.

הנס ואילנה שהיו בין "מייסדי שיינקין" ובעלי חנות בשם: "פלסטיק פלוס", החליטו לעזוב את

שיינקין ולעבור למושבה פרדס חנה.

בפרדס חנה פתחו עוד חנות של "פלסטיק פלוס", שם הם מייצרים ומוכרים את המוצרים

ומגדלים את ילדיהם כשהכל משלב שקט, שלוה והמון חופש, המילה: "לא" כמעט שאינה

קיימת…


הסרט מתמקד במספר סיטואציות יומיומיות מחיי המשפחה ובוחן אותן מנקודת מבטם של

הילדים, ההורים, הדודה והסבתא.

הסרט מתעמק ביומיום ומנסה להגיע לזרמים התת קרקעיים של ה"נורמלי".

הסרט כולו מלווה במוסיקה מקורית שמנגנים הנס, אילנה וחברים.

Receipt for Happiness רצפט לאושר

Receipt for Happiness

רצפט לאושר

1990 ‘Receipt for Happiness’,

15 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authorithy

Recipe for Happiness
Director & producer: Prof. Amir Har-Gil
Tel: 00-972-9-9524-697

On the day before his wedding, the director asks his mother, his father, his grandfather, and hid his grandmother if it worth it.

·"רצפט לאושר",

תיעודי אישיתסריט בימוי והפקה.

ערב חתונתו הולך הבמאי אל אבא, אימא סבא וסבתא ושואל האם כדאי?

מוזיקה מקורית אריאל זילבר

CV קורות חיים

C.V. - Dr. Amir Har-Gil

קורות חיים - ד"ק אמיר הר-גיל

עברית בהמשך למטה

צילום שלמה אברהמוב Photograph by Shlomo Lee Abrahmov

Amir Har-Gil Ph.D. – Curriculum Vitae

Personal
Work address: School of Communication, Netanya University College, 1 University St. Netanya, Israel 42365
Phone: 972-9-9524697 Mobile: 972-55-208720
Fax: 972-9-9524478.
E-mail: amir@netanya.ac.il

Education
1998 Ph.D. Faculty of Arts and Design, Visual and Performing Arts Dept., University of Northumbria, Newcastle upon Tyne, UK. Dissertation titled: Film & Action Research 'Good Morning Israel 1985 – 1995' Analyzing the Production of a Documentary Film. Supervisor: Professor Colin Biott, Examiners: Professor John Elliott, University of East Anglia and BBC director Derek Smith.

Prizes, Grants and Distinctions
2006 Audience Choice Award, best film among all categories – 'Reel to Real' film festival, North Carolina, USA. - ‘The Art of Living'.
Inclusion in the curriculum for the 12th grade communication studies – the Israeli Ministry of Education – ‘Eve’.
2003 Grant for film – ‘The Art of Living’ – Keren Fund for Cinema and TV Productions.
2004 Nominee for the Israeli Oscar (Ofir Award) – best Israeli documentary - ‘The Art of Living’.
2000 First Prize for the best film – the 4th Docu-Noga Festival – ‘Line Up’.
Grant for film – ‘Line Up’ – Keren Fund for Cinema and TV Productions.
Grant for film – ‘Eve’ – Keren Fund for Cinema and TV Productions.
1988 One of the outstanding films in 40 years of Israeli Cinema – Tel Aviv Museum – ‘Good Morning Israel’.
1987 First Prize for the best film – Israel Community Television Competition – ‘To Dream Here’.
Citation for Video Clip – Haifa Film Festival – ‘Unemployed's Blues’.
1986 `First Prize for the best Israeli short film – Jerusalem Film Festival – ‘Good Morning Israel’.
Citation – The Israeli Cinema Institute – ‘Good Morning Israel’.
Award for Best director of Short Film – United Studios – ‘Good Morning Israel’.
Award for Outstanding Graduate Director – Delta Film – ‘Good Morning Israel’.
Best graduate of the cinema department, Beith Tzvi – Zinco Studios award.
1985 Scholarship of merit – America-Israel Sharet Fund.

Documentary Film Director
Films:
2008 ‘The Mystery of Wilfrid Israel’, 20 minutes (in progress) – Wilfrid Israel Museum.
‘Youth Movements in Israel’, series, 6X50 minutes (in progress)
‘Friendship’, 10 minutes – Bar Group.
2007 ‘Good Morning Israel 2007’, 60 minutes – the satellite company Yes.
‘Entangled’, 50 minutes – European Union.
2006 ‘The Best Pilot in the World’, 52 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority .
2004 ‘Alliance of Bereavement’, 30 minutes – Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority.
‘The Art of Living’, 53 minutes – Channel 8; WDR Channel; ARTE Channel; Fox Channel; Fenix Channel, Germany.
2003 ‘Shavuot at the Foots of Mount Gilboa’, 30 minutes – Gilboa Regional Council.
2002 ‘The Kibbutz of Hassan and Kemal’, 30 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority
2001 ‘Dad, Mom, Kids and Scooter’, 30 minutes – Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority. Channel 8.
‘Eve’, 64 minutes – Channel 8, Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority.

2000 ‘Line Up’, 52 minutes – Channel 8, Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority.
‘Bar is Ten’, Image film, 15 minutes – Bar Group.
‘Rainbow of Colors’ Part 2, 15 minutes – IDF Chief Education officer.
1999 ‘Partners’, 30 minutes – Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority.
1998 ‘Wisdom of the Heart’, 15 minutes – The Ministry of Education.
1997 ‘Rainbow of Colors’ Part 1, 40 minutes – IDF Chief Education officer.
‘Vista’, image film, 7 minutes – Vista Computer Vision Ltd.
‘Solar Dynamics’, image film, 3 minutes – Solar Dynamics Ltd.
1996 ‘The Cinematic Magic’, 11 didactic feature films, 3-8 minutes – Ministry of Education.
1995 ‘Good Morning Israel 1985-1995’, 42 minutes – Channel 3, Channel 8.
‘A Good Number’, image film, 7 minutes – United Jewish Appeal, Jerusalem on Line.
‘The Belly is like the Sea’, 20 minutes – The Educational Television.
1993 ‘Jacob's Dream’, 50 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority.
‘Exodus’, 40 minutes – the ‘Kibbutzim Channel’, Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority.
1992 ‘Together and Apart’, 40 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority.
‘90 Years to JNF’, multimedia display, 30 minutes – Jewish National Fund.
‘Heart to Heart’, image film, 5 minutes – ‘Heart to Heart Association’.
‘Induction March’, 15 minutes – IDF Chief Education officer.
‘Citation to the Paramedic ‘, 15 minutes – IDF Chief Education officer.
1991 ‘Plastiv’ Image film, 4 minutes – Plastiv Group.
‘Episodes from Hadera’, feature, 45 minutes – Hadera Museum.
‘White Gold’, feature film, 7 minutes – Melton Center for Jewish Education, Hebrew University.
‘Contribution -Remuneration’ – the ‘Kibbutzim Channel’.
1990 ‘Receipt for Happiness’, 15 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority, Channel 8.
‘The Armored Corps made History’, Image film, 15 minutes – IDF Chief Education officer.
1988 ‘A day of challenge – A day at home’, Instruction, 15 minutes – IDF Chief Education officer.
1987 ‘Red Line’, image film, 7 minutes – Red Line Association.
‘To Dream Here’, 20 minutes – Kibbutz Givat Haim Ichud.

‘Unemployed's Blues’, Video Clip, 3 minutes - Ariel Zilber, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1986 ‘Good Morning Israel’, 14 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority; Channel 2, Second Israeli Broadcasting Authority; The Educational Television; Channel 8; channel 31, New York; channel EST, New Jersey; channel MTV, Toronto, Canada; channel 18, Tucson, Arizona; channel 11, Miami; Valley Cable, Los Angeles; Communication Channels, Los Angeles; Channel 7, Omaha, Nebraska; Channel 27, Cleveland, Ohio; Channel 11, San Antonio, Texas, USA.
1985 ‘Land of Milk and Honey’, Pixillation film, 3 minutes – Channel 1, Israel Broadcast Authority.

Reportages for television programs:
1993 - 1998 ‘Second Glance’, investigative program, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1994 - 1995 ‘Erev Hadash’, News program, the Educational Television.
1994 - 1996 ‘New for the Eyes’; ‘Communication portfolio’; ‘Everything is Open’; ‘Good to know’; ‘Israeli Cinema’, the Educational Television.
1993 - 1994 Program manager & editor of Kibbutz Channel, Giv'at Haviva.
1991 – 1993 ‘Renovation of the Kibbutz’, the ‘Kibbutzim Channel’.
1991 – 1992 ‘Between Chairs’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1989 – 1997 ‘This week's events’; ‘Arabesque’; ‘Click’; ‘Zap’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1989 – 1990 ‘Watch point’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1989 ‘On Wheels’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1988 ‘Family’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
1987 ‘Health Line’, Channel 1, Israel Broadcast Authority.
.

Special Screenings
2007 Retrospective – University of Teesside, Middlesberua, UK.
2005 Screenings and talk – Tyneside Cinema, Newcastle upon Tyne, UK.
Retrospective - Channel 8.
2004 Retrospective ‘Focus on Amir Har-Gil’ – Shderot Cinematheuqe.
Screening at the Israeli Parliament in a session regarding the Ministry of the Interior's services in East Jerusalem – ‘Line Up’.
2001 Screenings at the Supreme Court and at the State Advocacy, as evidence in the suit of the Citizen's Rights Association against Ministry of Interior – ‘Line Up’.
1988 The opening film of the International Students' Films Festival, Tel-Aviv University – ‘Good Morning Israel’.
1986 Commercial Screenings, daily for 4 weeks – Tzavta Cultural Center, Tel Aviv – ‘Good Morning Israel’.
1985 Commercial Screenings, daily for 6 months – Tel Aviv Museum – ‘Land of Milk and Honey’.
1985 The Opening Film of the Jerusalem Film Festival – ‘Land of Milk and Honey’.

Festivals and Screenings
2008 UK Jewish Film Festival London-Zagreb (the JFF), Zagreb, Croatia – ‘Good Morning Israel 2007’.
2008 Bezalel Academy of Arts and Design, Jerusalem – ‘Entangled’.
2008 Sapir College, Sderot, Israel – ‘Entangled’.
2006 ‘Real to Reel’ film festival, North Carolina, USA – ‘The Art of Living’.
Napa-Sonoma Wine Country Film Festival, California, USA – ‘The Art of Living’.
2005 Samos Film Festival, Samos, Greece – ‘The Art of Living’.
Filmfest, Eberswald, Germany – ‘The Art of Living’.
Haifa Film Festival, Haifa, Israel – ‘The Art of Living’.
International Documentary and Anthropology Film Festival, Pärnu, Estonia – ‘The Art of Living’.
2001 New York Israeli Film Festival – ‘Line Up’.
Los Angeles Israeli Film Festival – ‘Line Up’.
Chicago Israeli Film Festival – ‘Line Up’.
Philadelphia Israeli Film Festival – ‘Line Up’.
Samos Film Festival, Samos, Greece – ‘Line Up’.
2000 Haifa Film Festival, Haifa, Israel – ‘Line Up’.
1991 Jerusalem Film Festival – ‘Episodes from Hadera’.
International Festival of Museum films, Barcelona – ‘Episodes from Hadera’.
1990 Jerusalem Film Festival – ‘Receipt for Happiness’.
1988 Animation Film Festival for young artists, Hadera, Israel – ‘Land of Milk and Honey’.

1987 Haifa International Video-Clip Festival, Haifa, Israel – ‘Unemployed's Blues’.
Jerusalem Film Festival – ‘Red Line’
1986 Jerusalem Film Festival – ‘Good Morning Israel’.
Los Angeles Israeli Film Festival – ‘Good Morning Israel’.
New York Israeli Film Festival – ‘Good Morning Israel’.
Tiberias Jewish Film Festival, Tiberius, Israel – ‘ Land of Milk and Honey’, ‘Good Morning Israel’.
In addition hundreds of screenings accompanied by lectures, mainly for Israeli students.

Academic & Teaching Experience
2000 – 2008 Senior lecturer, Member of curriculum committee, School of communication, Netanya Academic College, Israel. Courses: Project of Excellence; Cinematic Theory, Documentary Film; Introduction to Visual Communication; Think Different Television; Marketing & Image Workshop.
1995-2004 Oranim Academic College, Israel
Lecturer at the Art Department, Faculty of Education; Communication studies, Faculty of social science and humanities; Teachers' Advanced Training Center. Courses: Introduction to Visual Communication; Advanced Visual Communication; Documentary Film; Video Workshop for Art Students; Video Workshop for Teachers; Advanced Video Workshop.
1998-2001 The College of Technology Instruction, Tel-Aviv
Lecturer, Communication and Design departments. Courses: Cinema and Culture; Reality in world and Israeli Cinema; Documentary Film; Israeli Cinema; Video Workshop.
1994-1998 The Open University, Tel Aviv
Lecturer, School of Cinema and Television. Courses: Introduction to Cinematic Language; Introduction to Editing.
1991-1992 Haifa University, Israel
Lecturer, General B.A. studies. Courses: Time, Space, Image.
1989-1993 Wizo academy of Design, Haifa, Israel
Lecturer, Photography department. Courses: Cinema Analysis; Video Clip Workshop; Short Documentary Workshop.

Publications
2008 Har-Gil, A.& Davidson, R., A failed success: A community television case study of the contradictory nature of participation and deliberation (Under review)
2007 Har-Gil, A., Representation of historical identities in the film ‘The Art of Living’, in The Documentary Tradition, Film, TV, and History, Rollins, P. C., O'Connor, J. E., Knecht R. J., (eds) Dallas, Texas, CD-ROM.
2007 Har-Gil, A., The man who went back, Panim, 40, pp-79-91. (Hebrew).
2006 Har-Gil, A., academic adviser, Telnoa, Cinema studying programs in a creative approach for the tender age, the Ministry of Education and Culture. (Hebrew).
2003 Har-Gil, A., Perfect failure model in teaching video and cinema, in the Book of the 4th International Conference of Teachers' Training, Idelovitzh, I., Achva Academic College of Education, Israel. (Hebrew).
2002 Har-Gil, A., Reflective analysis of failure in cinema teaching, in the annual conference book of teachers and researchers, Valitzker, M., Oranim Academic College. (Hebrew).
2001 Har-Gil, A., 8 hats, in the annual conference book of teachers and researchers, Valitzker, M., Oranim Academic College. (Hebrew).
2000 Har-Gil, A. & Balin, D., Syllabus for Teaching Cinema and Television, The College of Technology Instruction. (Hebrew).
1996 Har-Gil, A., Film and Action Research, a case studies: Good Morning Israel 1985-1995, The CARN Convention Booklet, Newcastle, England.

Conferences
2008 How films illustrate the kibbutz landscape architecture and its reflection of the kibbutz's values, Symposium: Film and Architecture, Wizo academy of Design, Haifa, Israel. June 2008.
2008 A failed success: A community television case study of the contradictory nature of participation and deliberation, The 58th Annual Conference of the International Communication Association, Montreal, Quebec, Canada, (with R. Davidson) May 2008.
2008 Panel discussion: Friendship and Criticism – An Assessment of German – Israeli Relationships, International Conference of The Fridrich-Ebert-Stiftung and S. Daniel Abraham Center for Strategic Dialogue, Netanya Academic College, Israel. February 2008.
2007 Initiator, Conference on ‘Israel-Palestine Mutual Civil Entrepreneurship’, 4 sessions, Premiership – ‘Entangled’ – in presence of Ramiro Cibrian Uzel, Head of the Delegation of the European Commission, Netanya Academic College. August 2007.
2007 The research preceding the film: ‘The Art of Living’, Conference: Yekim @ com, the story of the immigration to Israel of Jews of German origin, Herzliya, Israel. October 2007.
2007 Poverty as reflected in the film ‘Eve’, Poverty International Day Conference, School of social work, Haifa University. October 2007.
2007 The Art of Identifying in ‘The Art of Living’, Conference: Television and Reality: Between Reflection and Illusion, Netanya Academic College, Israel. Mach 2007.
2006 Initiator, Conference: Ethics and moral in the Air, Chairman. June 2006.
2004 The unemployed parent in the world cinema and television, Study day on unemployment, the school of Social work, Hebrew University, Jerusalem.
2003 Video teaching as an educational tool, The 4th International Conference for Teachers' Training, Achva Academic College of Education, Israel. February 2003.
2002 The influence of the Internet on the representation of people on TV, Conference: Man is constantly connected, Oranim Academic College, Israel. March 2002.
2001 The documentary film as a social & political tool, Conference: Documentary cinema as a mirror of the Israeli society, Emeq Ha'yarden Academic College, Israel. May 2001.
2001 The camera exposes everything, Conference: Emotions in the Internet, Oranim Academic College, Israel. March 2001.
1996 Film and Action Research, case studies: Good Morning Israel 1985-1995, The CARN Convention, Newcastle, England. October 1996.
1993 The Kibbutz as reflected in the cinema, conference: International Arbeitskreis, Sonnenberg, Germany. April 1993.

Professional Activities
2003-2008 Chair of the Havatzelet Fund Award for cinema and television.
2006 Jury at the young filmmakers competition, DocAviv Festival, Tel Aviv.
2005 Committee member of the Makor Fund for cinema and television documentary films.
2001-2002 Executive Member of the Israeli Documentary Creators Forum.
1993-1994 Executive Member of the Israeli Film Directors' Association.

ד"ר אמיר הר-גיל
קורות חיים
ת.ד. 77, קבוץ יקום 60972
טלפון: 09-9524697, 054-5208720
פקס: 09-9524478
amirhar-gil@yakum.co.il


תואר
1998 – ד"ר בהצטיינות בקולנוע (Ph.D cum laude)
University of Northumbria at Newcastle upon Tyne, England
החוג לתקשורת, אוניברסיטת נורת'אמבריה, (Northumbria) , ניו קאסל, אנגליה


פרסים, מלגות והקרנות מיוחדות של סרטים בבמויו של אמיר הר-גיל

· פרס חביב הקהל מבין כל סרטי הפסטיבל שכללו: סרטי עלילה, אנימציה, דרמות קצרות, ודוקומנטרי) לסרט "הכשרון לחיות" בפסטיבל Reel to Real , ארה"ב. 2006.

· הסרט "החיים על פי אווה" נבחר להיות חלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך, במסגרת לימודי התקשורת, בכתות י"ב. 2006.

· אחד מחמשת המועמדים הסופיים לאוסקר הישראלי (פרס אופיר) בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, עבור "הכשרון לחיות", 2004

· הקרנה בכנסת של הסרט "התור באיבן שדאד 2" בבימויו של אמיר הר-גיל, במסגרת מפגש עיון בנושא שרותי משרד הפנים במזרח ירושלים
יושבי ראש: חה"כ הרב מלכיאור וחה"כ עסאם מח'ול, מתדיינים: חה"כ יורי שטרן, יו"ר ועדת הפנים, גדעון בר לב, מנכ"ל משרד הפנים, שלום קולדשטיין , יועץ ראש עירית ירושלים לעייני מזרח ירושלים, גבי שוחט, מנהל נכסי הדיור הממשלתי, משרד האוצר, ועוד. יולי 2004.

· פוקוס לאמיר הר-גיל, רטרוספקטיבה של 6 מסרטיו בסינימטק שדרות,
"הכשרון לחיות", "החיים על פי אווה", התור באיבן שדאד 2", אמא אבא ילדים קורקינט,
"בוקר טוב ישראל 1985-1995", "רצפט לאושר", 2004

· הקרנת בבית המשפט העליון ובפרקליטות המדינה של הסרט "התור באיבן שדאד 2" בבימויו של אמיר הר-גיל, הסרט הוצג כעדות לנעשה במזרח ירושלים.
במסגרת תביעה של האגודה לזכויות האזרח כנגד משרד הפנים, 2001

· פרס ראשון לסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקונגה, עבור "התור באיבן שדאד 2", 2000

· פרס נגה תקשורת, שירות הסרטים וסינמטק ירושלים, למימון הפקת "המואר", 2000(בימוי אמיר הר- גיל, הפקה שלמה אורבך "קיץ" הפקות, תסריט אספה פלד ) סרט שלא יצא לפועל בהרכב תפקידים זה.

· וידאו קליפ מצטיין, פסטיבל חיפה, עבור קליפ ל"מובטל בלוז", שירו של אריאל זילבר, 1987

· פרס ראשון בתחרות וידאו קהילתי בישראל, עבור "לחלום כאן", 1987

· פרס ראשון לסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר, פסטיבל הקולנוע ירושלים עבור "בוקר טוב ישראל", 1986

· ציון לשבח - המכון הישראלי לקולנוע, עבור "בוקר טוב ישראל", 1986

· פרס האולפנים המאוחדים לסרט הקצר - פרס לבמאי המצטיין עבור "בוקר טוב ישראל", 1986
· פרס דלתא פילם - לבוגר המצטיין במגמת קולנוע, בית צבי, 1986
· מילגת אולפני זינקו - לבוגר המצטיין במגמת קולנוע, בית צבי, 1986
· מילגת קרן שרת אמריקה–ישראל - לסטודנט המצטיין, 1985


הקרנות בפסטיבלים ובעולם

2006
o פרס חביב הקהל מבין כל סרטי הפסטיבל שכללו: סרטי עלילה, אנימציה, דרמות קצרות, ודוקומנטרי) לסרט "הכשרון לחיות" בפסטיבל Reel to Real צפון קרולינה, ארה"ב.
o הקרנה של הסרט "הכשרון לחיות" בפסטיבל Napa Sonoma Wine Country Film Festival, קליפורניה, ארה"ב .
2005
o הקרנה בערוץ 8, ערב רטרוספקטיבה – אמיר הר-גיל, י-יש-ישר-ישראל-ישראלים, הוקרנו הסרטים: "בוקר טוב ישראל" , "בוקר טוב ישראל – 10 שנים אחרי", "הכשרון לחיות", "התור באיבן שדאד 2" , "החיים על פי אווה", "אמא אבא ילדים קורקינט", 31 אוקטובר 2005.
o פסטיבל הסרטים באברסוולד, גרמניה, Filmfest Eberswald, "הכשרון לחיות"
o The Best in Independent and World Cinema, Tyneside Cinema, Newcastle, England. "הכשרון לחיות" (“The Art of Living”), ו"התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
2004
o פוקוס אמיר הר-גיל, רטרוספקטיבה בה הוקרנו: רצפט לאושר, בוקר טוב ישראל , בוקר טוב ישראל – 10 שנים אחרי, הכשירון לחיות, התור באיבן שדאד 2, החיים על פי אווה, אמא אבא ילדים קורקינט, סינימטק שדרות, 1-27 ינואר 2004.
o הקרנה בערוץWDR גרמניה, "הכשרון לחיות" (“The Art of Living”)
o הקרנה בערוץARTE גרמניה, "הכשרון לחיות" (“The Art of Living”)
o הקרנה בערוץFox גרמניה, "הכשרון לחיות" (“The Art of Living”)
o הקרנה בערוץFenix גרמניה, "הכשרון לחיות" (“The Art of Living”)
o פסטיבל הסרטים בחיפה, "הכשרון לחיות"
o פסטיבל פארנו, אסטוניה, "הכשרון לחיות"XVIII Pärnu International Documentary and Anthropology Film Festival"הכשרון לחיות"
2001
o פסטיבל הסרטים הישראליים בניו יורק, "התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
o פסטיבל הסרטים הישראליים בלוס אנג'לס, "התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
o פסטיבל הסרטים הישראליים בשיקגו, "התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
o פסטיבל הסרטים הישראליים בפילדלפיה, "התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
o פסטיבל הסרטים בסאמוס, יוון, "התור באיבן שדאד 2" ("Line Up")
2000
o פסטיבל הסרטים בחיפה, "התור באיבן שדאד 2"
1991
o פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, "אפיזודות מחיי חדרה"נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל הבינלאומי לסרטי מוזיאונים בברצלונה
1990
o פסטיבל הסרטים בירושלים, "רצפט לאושר"
o פסטיבל הסרטים בחיפה, "רצפט לאושר"
1988
o הסרט הפותח בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב, "בוקר טוב ישראל"
1987
o פסטיבל חיפה הבינלאומי לווידיאו-קליפ, "מובטל בלוז", לאריאל זילבר
o פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, "קו אדום"
o הקרנה בלוס אנג'לס, ארה"ב, ערוץ Valley Cable ו- Communicom, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה באומהה, Omaha, נברסקה, ארה"ב, ערוץ 7, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה בקליבלנד, אוהיו, ארה"ב, ערוץ 27, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה בסאן אנטוניו, San Antonio, טקסס, ארה"ב, ערוץ 11, "בוקר טוב ישראל"
1986
o פסטיבל הקולנוע הישראלי בלוס אנג'לס, "בוקר טוב ישראל"
o פסטיבל הקולנוע הישראלי בניו יורק, "בוקר טוב ישראל"
o פסטיבל לסרטי קולנוע יהודי בטבריה, "ארץ זבת חלב ודבש"
o פסטיבל לקולנוע בירושלים, "בוקר טוב ישראל"
o פסטיבל יהודי בטבריה, "בוקר טוב ישראל"
o הסרט הפותח בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב, "ארץ זבת חלב ודבש"
o הקרנה בניו יורק, ארה"ב, ערוץ 31, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה בניו ג'רסי, ארה"ב, ערוץ EST, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה בטורונטו קנדה, ערוץ MTV, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה בטאקסון, Tucson , אריזונה, ארה"ב, ערוץ 18, "בוקר טוב ישראל"
o הקרנה במיאמי, ארה"ב, ערוץ 11, "בוקר טוב ישראל"
1985
o הסרט הפותח בפסטיבל הסרטים בירושלים, "ארץ זבת חלב ודבש"
o הסרט הקצר המצטיין בתחרות "חגיגת הלילה הקצר", שהתקיים במוזיאון תל אביב."ארץ זבת חלב ודבש" נבחר להקרנה מסחרית לפני הסרט הארוך בקולנוע המוזיאון, במשך שישה חודשים רצופים.


פילמוגרפיה - בימוי, תסריט והפקה
2007
· "בוקר טוב ישראל 2007" , תיעודי, 60 דק'תסריט, בימוי והפקה. חמישה נערים ממגזרי אוכלוסייה שונים בישראל. במאי יוצא למסע בעקבות 5 הגיבורים שתעד לפני 20 שנה ממיגשרים שונים בחברה הישראלית ומגלה מה הש/תנה בההם ובו. זהו מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עבור חברת הלווין יס. בהפקת: מוזה הפקות, יהלי גת.

· "לכודים" , סרט דוקומנטרי, 50 דק',
תסריט ובימוי. הסכסוך היהודי-פלשתיני מראשיתו ועד היום, דרך סיפורן של משפחות משני הצדדים. עבור ה-EU (האיחוד האירופי. בהפקת: חברת פרו-ויד.


2006
· "בקצה השמים", תיעודי, 53 דק'תסריט ובימוי. חשבון הנפש ערב פרישה של טייס הקרב המבוגר בעולם.
עבור רשות השידור, הערוץ הראשון. בהפקת: חברת פרו-ויד בע"מ
2004
· "ברית של שכול", תיעודי, 30 דק'תסריט ובימוי. סיפור על השכול בקרב העדה הדרוזית בישראל, המובא דרך נקודת מבטן של נשים דרוזיות, שאותן פוגש רוביק רוזנטל, הידוע גם כסופר שכול. עבור הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, ערוץ 2. בהפקת: מוזה הפקות טלוויזיה בע"מ
· "הכשרון לחיות", תיעודי, 53 דק'תסריט, בימוי והפקה. סיפור אהבה יוצא דופן. שרגא (72), יהודי גרמני שאיבד את משפחתו באוושוויץ וברח מהנאצים לארץ ישראל בצעירותו, מתאהב באולה (55), נוצריה גרמנייה ובתו של מי שייצר את מיכלי הגז לאושוויץ. היה מועמד לאוסקר הישראלי.עבור נגה תקשורת, ערוץ 8. בהפקת: הר-גיל קולנוע וטלוויזיה

* "שמים וארץ", סדרה תיעודית, 6 x 30 דק' תסריט ובימוי. עובדים בחברת תעופה – העולם הוא ביתם. בהפקת חברת פרו –ויד


2003
· "שבועות לרגלי הלגבוע", תיעודי, 30 דק'תסריט בימוי והפקה. חג השבועות הקיבוצי – חג חילוני כחול-לבן ותוצר התרבות הישראלית-יהודית המתחדשת, שהתפתח בעמק יזרעאל.עבור המועצה האזורית גלבוע. בהפקת הר-גיל קולנוע וטלוויזיה
2002
· "הקיבוץ של חסן וכמאל", תיעודי 30 דק'תסריט ובימוי. סיפורם של חסן וכמאל שהתחנכו בקיבוצים ומטרתם להקים קיבוץ ערבי.עבור רשות השידור, הערוץ הראשון. בהפקת: הערוץ הראשון

· "אבא, אמא, ילדים, קורקינט", תיעודי, 30 דק'תסריט ובימוי. חינוך ילדים והקשר בין הורים לילדים בעידן הפוסט-מודרניסטי בישראל, שבו כבר אין כללים וכל משפחה ממציאה את גישת החינוך המתאימה לה.עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ערוץ 2. בהפקת: "אסא הפקות"
2001
· "החיים על פי אווה", תיעודי, 64 דק'תסריט ובימוי.
החיים הטובים מתחת לקו העוני בישראל: אווה, שרי ונאווה מלמדות כיצד הן לוקחות את הזכויות המגיעות להן בכל מקרה. אינטגרציה בתיכון מנקודת מבטם של אלה הנמצאים בקו העוני.הופק במסגרת סדרה בנושא זכויות האדם בישראל.עבור נגה תקשורת, ערוץ 8. בהפקת: חברת פרו-ויד





2000
· "התור באיבן שדאד 2 ", תיעודי, 52 דק'תסריט ובימוי, והפקה משותפת. מיקרו קוסמוס של הבעיה הפלשתינאית . הצצה אל החצר האחורית של הממסד הישראלי ויחסו אל המיעוט הפלסטיני. בתיעוד סמוי ובאמצעים נוספים מראה הסרט את המציאות הקפקאית שבה נאבקים תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים מדי יום בתור שבפתחו של משרד הפנים בעירם. הופק במסגרת סדרה בנושא זכויות האדם בישראל.עבור נגה תקשורת, ערוץ 8. בהפקת הר-גיל קולנוע וטלוויזיה ופרו-ויד
· "בר בת 10", סרט תדמית, 15 דק'תסריט בימוי והפקה. סרט תדמית לחברת ההפצה לעיתונים ולמגזינים הגדולה בישראל.עבור חברת "בר שיווק והפצה". בהפקת: הר-גיל קולנוע וטלוויזיה
· "קשת צבעים פרק ב' ", סרט הדרכה, 15 דק'תסריט ובימוי. סרט הדרכה בנושא שינוי הכללים ביחסים בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטינים לאחר הסכמי אוסלו. סרט המשך שנוצר בעקבות השחיקה ביחסים אלה. עבור קצין חינוך, צה"ל

· "ג'סי מג'סי", סרט דוקומנטרי 25 דק'
הפקה משותפת עם יובל דלשד, במאית עינת מאירי. סרט בנושא קבוצת נוער שוליים, המעלים הצגה במסגרת פעילותם בתנועת הנוער השומר הצעיר. על התהליך והפערים בינם ובין המדריכים.
עבור הסתדרות השומר הצעיר.


1999
· "שותפים", תיעודי, 30 דק'תסריט ובימוי. על יהודים וערבים הקושרים את גורלם זה בזה בקשרים עסקיים. עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ערוץ 2. בהפקת: פישר גת הפקות, 1999.

1998
· "גשר צר מאוד", תיעודי, 50 דק'תסריט. שישים שנה לקיבוץ גשר.עבור קיבוץ גשר. בהפקת: הר-גיל קולנוע וטלוויזיה, 1998.

· "בינת הלב", תדמית, 15 דק'תסריט בימוי והפקה. פרוייקט בינת הלב בבתי הספר היסודיים במחוז תל אביב .עבורמשרד החינוך, מחוז תל אביב, בהפקת: הר-גיל קולנוע וטלוויזיה, 1998.


1997
· "מחוק", עלילתי, 90 דק'תסריט משותף עם הסופרת רות פלד על פי סיפרה. סיפור אהבותיו של בחור ישראלי בעל זהות מחוקה.בהפקת: סקרין אינטרטיימנט
· "קשת צבעים פרק א' ", סרט הדרכה, 40 דק'תסריט ובימוי. סרט בנושא שינוי הכללים, מאויבים לשותפים, היחסים בין צה"ל לכוחות הביטחון הפלסטינים לאחר הסכמי אוסלו. עבור קצין חינוך ראשי, צה"ל

· "ויסטא", סרט תדמית, 7 דק'תסריט ובימוי והפקה משותפת. סרט תדמית למפעל היי-טק מתשלובת התעשייה האווירית.עבור התעשייה האווירית. בהפקת: "אסא הפקות" בשותפות עם הר-גיל קולנוע וטלוויזיה
· "סולר דיינמיקס", סרט תדמית, 3 דק'תסריט ובימוי והפקה משותפת. סרט תדמית של סולר דיינמיקס המייצרת מתקנים לטיהור מי שפכים.עבור סולר דיינמיקס. בהפקת:" אסא הפקות" בשותפות עם הפקה הר-גיל קולנוע וטלוויזיה


1996
· "הקסם הקולנועי", סדרה לימודית, 3 – 8 דק',תסריט ובימוי והפקה משותפת. סידרה בת 11 סרטים עלילתיים קצרים (8-3 דק'), ללימוד שפת הקולנוע בבתי הספר.עבור מט"ח, משרד החינוך. הפקה:" אסא הפקות" בשותפות עם הפקה הר-גיל קולנוע וטלוויזיה
1995
· "בוקר טוב ישראל 1985-1995", תיעודי, 42 דק'תסריט, בימוי והפקה. חמישה נערים ממגזרי אוכלוסייה שונים בישראל. סרט מעקב: עשר שנים לאחר צילום הסרט הראשון, חוזר הבמאי כדי לבחון מה השתנה בהם ובמדינה. עבור חברות הכבלים. בהפקת: הר-גיל קולנוע וטלוויזיה
· "קטע טוב", קטע מוזיקלי, 7 דק'תסריט ובימוי. סרט תדמית עבור חגיגות 75 שנה לקרן היסוד.עבור ג'רוזלם און ליין
· "הבטן כמו ים", סדרה תיעודית, 20 דק'תסריט ובימוי. כתבות בנושא האתיופים בישראל במסגרת הסדרה "סובלנות".עבור הטלוויזיה החינוכית

1993
· "חלום יעקב", תיעודי, 50 דק'.תסריט ובימוי. סרט על חייו של יעקב חזן.עבור העמותה לאישים דגולים בעם היהודי

· "ירידת מצרים", תיעודי, 40 דק'תסריט ובימוי. סרט מסע במצרים של קבוצת צעירים ישראלים (יהודים) דוברי ערבית, שבו מתגלה לצעירים ארץ, תרבות ועולם שלא הכירו.עבור אתר מרכז הווידאו, גבעת חביבה

1992
· "כולנו ביחד וכל אחד לחוד", תיעודי, 40 דק'תסריט ובימוי. סרט בנושא השינויים בקיבוץ כפי שהם משתקפים בקיבוץ שנכשל, אחד שנכשל ואחד שנאבק.עבור הטלוויזיה הישראלית, רשות השידור
· "90 שנה לקק"ל", מיצג מולטימדיה, 30 דק'תסריט ובימוי. סרט מולטי מדיה שהשתלב באירוע בימתי.עבור הקרן הקיימת לישראל

· "לב אל לב", סרט תדמיתתסריט ובימוי. סרט תדמית המיועד לגיוס כספים בארה"ב עבור אגודת "לב אל לב ישראל".עבור " לב אל לב ישראל". בהפקת: אביב הפקות

· "מסע כומתה", תיעודיתסריט ובימוי. סרט דוקומנטרי העוסק בסיירת 300.עבור קצין חנוך ראשי, צה"ל

· "מובטל בלוז", וידאו קליפתסריט, בימוי והפקה מוזיקלית. "מובטל בלוז", קליפ משעשע על איש שעבד, פוטר ושר... בשירו והשתתפותו של אריאל זילבר.הר-גיל הפקות
· "צל"ש לחובש", תיעודי, 15 דק'תסריט ובימוי. תפקידו של חובש קרבי בצה"ל, בקרב ובעתות שלום. עבור קצין חינוך ראשי, צה"ל
1991
· "פלסטיב", סרט תדמיתתסריט, בימוי והפקה. סרט תדמית למטרות שיווק "פלסטיב", מפעל הפלסטיק הגדול בישראל.עבור "פלסטיב". בהפקת: הר גיל קולנוע וטלוויזיה

· "תולדות חדרה", עלילתי, 45 דק'תסריט ובימוי. שיחזור קטעים נבחרים מתולדות חדרה לרגל חגיגות המאה להיווסדה. נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל הבינלאומי לסרטי מוזיאונים בברצלונה.הופק עבור מוזיאון חדרה, בהפקת: אינרקאט

· "זהב לבן", עלילתי, 7 דק'תסריט ובימוי. סיפורו של נער המתלבט כיצד להתלבש לחגיגת הבר מצווה שלו כפתיח לדיון עיוני בנושא הרלוונטיות של ארון הספרים היהודי לחיי הנוער של היום.הפקולטה לחינוך, האוניברסיטה העברית

· "תרומה - תמורה", תיעודיתסריט ובימוי. סרט דוקומנטרי העוסק בהכנסת שכר דיפרנציאלי לקבוץ.אתר מרכז הוידאו

1990
· "רצפט לאושר", תיעודי אישיתסריט בימוי והפקה. ערב חתונתו הולך הבמאי אל אבא, אימא סבא וסבתא ושואל האם כדאי?הר-גיל קולנוע וטלוויזיה

· "השריון עשה היסטוריה", תדמיתתסריט ובימוי. תקציר ההיסטוריה הצבאית של חיל השריון והישגיו.חיל השריון, צה"ל

1988
· "מפ"ם על המפה", תדמיתתסריט. סרט תעמולה לשכנוע מצטרפים חדשים למפלגת מפ"ם
· "יום אתגר יום בבית", הדרכהתסריט. סרט העוסק בעבודת הסוהר בבית הכלא הצבאיעבור קצין חינוך ראשי, צה"ל

1987
· "מתן תורה"תסריט. 22 תוכניות טלוויזיה עבור תחנת טלוויזיה אמריקאית.מפיק מיכה שגריר, מיכה שגריר הפקות

· "קו אדום", תדמיתתסריט ובימוי.הופק עבור עמותה למטרת גיוס כספים, מפיק: עמוס מוקדי


1985
· "ארץ זבת חלב ודבש", פיקסלציהתסריט, בימוי והפקה. סיפור על קבוצת תיירים יהודיים בישראל שעלו, ירדו, עלו, ירדו, עלו וירדו מהאוטובוס מאושרים.
נבחר מבין 54 סרטים להיות מוקרן במוזיאון תל-אביב מדי יום ביומו במשך ששה חודשים רצופים. בית
צבי.

בימוי ותסריט: כתבות טלוויזיה

1993-1998 – "מבט שני", הערוץ הראשוןתסריט ובימוי כתבות תחקיר בעריכת: אליעזר יערי, ירין קימור, מיכאל קרפין, חיים יבין
בנושאים: המועצות הדתיות, הוואקף המוסלמי, שיתוף פעולה ערבי-יהודי בגליל, אימוץ ילדים, הפרטת המדינה, השינויים בקיבוץ, המדע בישראל ועוד.

1994 - 1995 - "ערב חדש", הטלוויזיה החינוכיתבמאי בכיר ותסריטאי בכתבות חדשותיות לתוכניתבנושאים: הפיגוע בירושלים, הפיגוע בדיזינגוף, תושבי הערבה ערב השלום עם ירדן, תרבות ועוד.

1994 - 1996 – בימוי כתבות בטלוויזיה החינוכית לתוכניות: "חדש בעיניים", "תיק תקשורת", "הכל פתוח", "טוב לדעת", "קולנוע ישראלי"
1991 - 1993 -"שיפוץ-קיבוץ", הערוץ הבין-קיבוצי במאי בכיר ותסריט. סדרת כתבות לתוכנית "הגשה עצמית" בערוץ הבינקיבוצי, בנושא השינויים בקיבוץ.

1991-1992 - "בין הכיסאות", הערוץ הראשוןבמאי בכיר ותסריט. כתבות בנושאי חינוך ונוער.

1989 - 1997 - כתבות טלוויזיה בערוץ הראשון לתוכניות "השבוע יומן אירועים", "ערבסקה", "קליק", "זאפ לראשון", ולטלוויזיה בערבית.תסריט ובימוי

1989-1990 - "תצפית", הערוץ הראשוןתסריט ובימוי. מספר כתבות בנושא מדע וחלל.

1989 - "על גלגלים", הערוץ הראשוןתסריט ובימוי. פינה בנושא מניעת תאונות. סדרת כתבות פרופיל על נכי תאונות דרכים.
1988 - "למשפחה", הערוץ הראשוןתסריט ובימוי . כתבות בנושאים הקשורים למשפחה.

1987 - "בקו הבריאות", הערוץ הראשוןתסריט ובימוי. כתבות בנושא בריאות וחידושים ברפואה.


ניסיון בהוראה

2000 – 2008 - המכללה האקדמית נתניהמרצה בכיר בבית הספר לתקשורת.

1995 – 2004 - מכללת אורנים, טבעוןמרצה בחוג תקשורת ואומנות במרכז השתלמות למורים.אחראי רכש בחוג לתקשורת.

1998 – 2001 - המכללה להוראת טכנולוגיה, תל אביבכתיבת תוכנית חדשה להקמת חוג לאומנות הקולנוע והטלויזיה.מועמד להקמה ונהול החוג החדש.מרצה בחוג לתקשורת ובחוג לעיצוב.

1998 - 1999 - בית ספר תיכון "דרור",בישוב בני דרורמקים ומרכז מגמת קולנוע וטלויזיה.

1994 - 1998 - האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביבמרצה לקולנוע בחוג לקולנוע וטלוויזיה.

1991 - 1992 - אוניברסיטת חיפהמרצה לקולנוע בחוג ל-B.A. כללי.

1989 - 1993 - מכללת ויצ"ו- קנדה לעיצוב, חיפהמרצה בחוג לצילום.

1988 - 1989 - תיכון אלון, רמת השרוןמורה לתולדות הקולנוע והטלויזיה.

1988 – 1989 - כיתת מחוננים, ביה"ס "משגב", גבעת חייםמורה לצילום וידאו.

1988 - 1989 - מתנ"ס רמת השרוןמנחה בסדנה לוידאו קהילתי לשידור בערוץ הקהילתי.

1988 - 1989 - הדסים, כפר הילדים והנוערמנחה חוג וידאו ואנימציה ממוחשבת לנערים עם בעיות חברתיות.

1987 - 1988 - ביה"ס הנגיד, הרצליהמרצה לקולנוע במגמה למחוננים.

1986 – 1988 - חט"ב ע"ש "ד. בן גוריון", הרצליהמורה לקולנוע.

1984 – 1986 - קרית מוריה, הנוער והחלוץ, הסוכנות היהודית, ירושליםמנחה קבוצות מחו"ל לפרוייקטים חינוכיים ציוניים בתחום הוידאו.

1983-1984 - בי"ס יסודי שבטי ישראל, יפומורה לאומנות.

1980-1981 - חברת הנוער, הנוער והחלוץ, גליל יםמדריך פנימיה בחברת הנוער.

1980 - בי"ס אורט מקיף חוף השרון, שפייםחוג העשרה בקולנוע.


פרסומים ומחקרים:
2007 – האיש שחזר לשם
פנים, עורך רוביק רוזנטל, גיליון מספר 40, אוקטובר 2007, בהוצאת הסתדרות המורים בישראל.

2006 – טלנוע תכניות לימוד קולנוע בגישה היוצרת לגיל הצעיר,
יעוץ אקדמי, הוצאת משרד החנוך והתרבות, הוצאת ספרים יסוד.

2006 – הצגה של זהויות היסטוריות בסרט "הכישרון לחיות"
(עבודה שהוצגה בכנס ליגת הסרט וההיסטוריה, "המסורת הדוקומנטרית, סרט, טלביזיה והיסטוריה", דאלאס, טקסס, 8-12 בנובמבר, 2006). ארצות הברית, "דרך הפעולה של ועידת 2006 של הליגה לסרטים והיסטוריה תחת הכותרת " המסורת הדוקומנטרית של סרט, טלביזיה והיסטוריה",
עורכים Peter C Roliins, John E O'Connor, James R. Knecht 2007, תקליטור.

2003 - "כשלון למופת בהוראת הוידאו והקולנוע"
ספר הכינוס הבינלאומי הרביעי להכשרת מורים, עורך ד"ר ישראל אידלוביץ, מכללת אחוה, 2003

2002 - "ניתוח רפלקטיבי של כישלון בהוראת הקולנוע "
ספר הכנס השנתי של מורים חוקרים באורנים, עורכת מדי וליצקר, מכללת אורנים, 2002

2001 - "מחקר פעולה על הכנת סרט חינוכי"
ספר הכנס השנתי של מורים חוקרים באורנים, עורכת מדי וליצקר, מכללת אורנים, 2001

2000 - תוכנית הלימודים למל"ג באומנות הקולנוע והטלוויזיה, המכללה להוראת הטכנולוגיה.
נכתב ע"י ד"ר אמיר הר גיל ודורית באלין (מפמ"ר הוראת הקולנוע במשרד החינוך והתרבות)

1999 - מידת התועלת או הנזק של שימוש בוידאו במחקר חינוכי פעיל
חוקר במחקר משותף בנושא בתחום קולנוע ומחקר פעיל Action Research, בקלגנפורט שבאוסטריה, המחקר נמשך בין 1999 - 1998

1998 - "Good Morning Israel 1985-1995"
חוברת הכנס בקארן, CARN , ניו קאסל, אנגליה, 1996


כנסים:
2008
· משתתף בפאנל בנושא "ידידות וביקורת – הערכת יחסי גרמניה – ישראל", כנס בינלאומי של קרן פרידריך אברט והמרכז לדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה.

2007
· יוזם ומפיק כנס: "יוזמות אזרחיות משותפות ישראל והרשות הפלסטינית"
יום עיון במכללה האקדמית בנתניה, במסגרת יום העיון הוקרן הסרט : "לכודים"
· "טלויזיה ומציאות: בין שיקוף לאשליה"
יום עיון במכללה האקדמית נתניה
מרצה בנושא: תיעוד ותעודה: מבט על טלוויזיה דוקומנטרית

"העניים לא מעניינים" לציון היום הכלל עולמי למאבק בעוני
יום עיון בסינמטק בחיפה
הקרנת הסרט: "החיים ע"פ אווה" והשתתפות בפאנל ודיון.

ייקים @ קום – סיפורה של העלייה הייקית מגרמניה
היכל אומנויות הבמה, הרצליה
דברים על הסרט: "הכישרון לחיות"

2004
· "הורות ואבטלה" יום עיון בהאוניברסיטה העברית בית הספר לעבודה סוציאלית, עמותת מעורבותמרצה בנושא " ההורה המובטל בקולנוע ובטלויזיה בעולם"

2002
· הכשרת מורים כשליחות חברתית-מפתח לעתידהכינוס הבינלאומי הרביעי להכשרת מורים מכללת אחווה, המכללה האקדמית לחינוךמרצה בנושא "הוראת הווידאו כמכשיר חינוכי"

· האדם מחובר תמידכנס במכללת אורניםמרצה בנושא "ייצוג האדם באינטרנט משנה את הטלוויזיה"

2001
· הקולנוע הדוקומנטרי כראי לחברה בישראלכנס במכללה האקדמית עמק הירדןמרצה בנושא "הסרט הדוקומנטרי כהיגד חברתי ופוליטי"

· רגשות ואינטרנטכנס במכללת אורניםמרצה בנושא "מצלמה חושפת כל"

· מורים חוקרים באורנים
כנס במכללת אורניםמרצה בנושא "מחקר פעולה על הכנת סרט חינוכי"

· סמינר קולנוע תיעודי יצירתי
כנס של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, גינוסר, כינרת
· הסרט התיעודי - דרך אחרת ללמוד על עצמנויום עיון במכללת סמינר הקיבוצים
מרצה בנושא "הסרט התיעודי –על מה ולמה?"

1998
· סמינר פלהרטי לקולנוע תיעודי
כנס של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, כפר בלום

1996
· ועידת קארן , CARN
ניו-קאסל, אנגליהמרצה בנושא "השתקפות השינויים בחברה הישראלית באמצעות הקולנוע הדוקומנטרי"שימוש מחקר פעיל בתחום הקולנוע
1993
· המרכז החינוכי העולמי זוננברג, International Arbeitskreis Sonnenbergגרמניהמרצה בנושא "הקיבוץ כפי שהוא משתקף בקולנוע"

1989
· סמינר בינלאומי לאמניםרמשייד, גרמניהנציג ישראל בתחום הוידאו והקולנוע

שונות

2005 - לקטור בקרן מקור לסרטי קולנוע ולטלוויזיה

1993 – 1994 "ערוץ לקבוץ", גבעת חביבהמנהל התוכניות ועורך מגזין הווידאו הבין-קיבוצי

איגוד מקצועי

2002 - 2001 פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראלחבר הנהלת האיגוד

1994 – 1993 איגוד הבמאיםחבר הנהלת איגוד הבמאים בישראל


קובץ: קורות חיים, מעודכן ל-05/02/08

The Best Pilot In the World בקצה השמים

The Best Pilot in the World
בקצה השמים
לעברית המשך למטה


The Best Pilot in the World

Script and Direction: Prof. Amir Har-Gil, the Academic College of Netanya
Producer: Udi Kalinsky, “Provid”
Editing: Yael Parlov
Film: Ran Aviad, Ofer Yanov,  Amir Porat, Amir Har-Gil
Post-Production Manager: Micael Eliav

Précis

Emotional movie
Soul searching of world’s oldest pilot
Israeli Air Force F-16 ace reevaluates his life

Synopsis

Guinness World Record: Uri Gil is the oldest active fighter pilot in the world!
The soul searching of the a pilot: a 61 year old pilot with the abilities of a 20 year old; an example that nature is not everything. What does it mean to be a fighter pilot? This is a fascinating and emotional movie about a fighter pilot who has been responsible for protecting Israel’s airspace for 41 years. He flies an F-16, which is actually the most sophisticated airborne computer in the world, and for the first time in his life he finds he is able to cry.
.
Uri Gil is one of the battle-hardened combat aces of the Israeli Air Force. Yet he is a humanist and an extraordinary painter who opens his heart with surprising candor and engages in self-examination about the price he and the rest of Israel have paid. He can reveal everything since he was one of the pilots whose performance in the 6-Day War established the Israeli Air Force as the best in the world: the same Air Force that has recently become the most maligned in the world. The Air Force in which Uri’s friends have signed the famous “Pilots Letter”: a declaration of refusal to drop bombs on innocent civilians even as a means of killing terrorists.

This is the first look into the soul of an Israeli F-16 squadron; a look that enables us to view the movie with a certain inner stillness.

For further information contact:

Amir Har-Gil, Director, 00-972-54-5208720, E-mail: amirhar-gil@yakum.co.il

"בקצה השמים"
במאי: פרופ' אמיר הר-גיל 0545208720
מפיק: אודי קלינסקי "פרוויד"
סינופסיס.
סיפורו של אורי גיל הוא סיפורו של חיל האויר הישראלי.
אורי הוא הטייס היחיד שהפיל מטוסים בכל מלחמות ישראל מששת הימים ועד היום:
מלחמת ששת הימים.
מלחמת יום כיפור.
מלחמת ההתשה.
מלחמת לבנון.
האנטיפאדות הראשונה והשניה.
אורי התגייס לצה"ל ב1962 והתנדב לחיל האויר.
הוא עלה על מטוס ב1964 והיה בין הטייסים שיצרו את השם של חיל האויר הטוב ביותר בעולם.
עליונותו של חיל האויר יצרה יכולת הרתעה כלפי האויבים בפועל ובפוטנציה, ויחס של כבוד מצד כל מדינות העולם .
אורי המשיך להלחם כלוחם אוירי במטוסים ששינו את הטכנולוגיה שלהם והפכו ממכניים לדיגיטלים תוך שהוא מוכיח שהגיל הפיזיולוגי אינו פוגם ביכולתו המבצעית.
הוא נשאר טייס פעיל בזכות כשרונו ולא בחסד.
אורי הוא טייס הקרב המבוגר ביותר בעולם, הוא פרש מרצונו ועל פי החלטתו כשהוא מעל גיל 60 ועדיין בכושר מבצעי.
הסרט מלווה את אורי בשנתו האחרונה כטייס קרב דרך האימונים, הכוננויות, ההקפצות, התחביבים- ציור פיגורטיבי מדהים באיכותו, המשפחה, הטייסת, השבתות בבסיס ועד טיסתו האחרונה ומסיבת הפרידה.
מבטו של אורי על השינויים שחלו בחיל האויר מתחילת דרכו ועד היום מספרים את ההתפתחות והשינויים שעבר החיל במהלך של ארבעה עשורים.
הסרט "לוחם אוירי" ינסה לעמוד על השינויים הללו מנקודת מבטו של מי שהיה בפנים ועל כתפיו נשא את בטחון המדינה, ומי שהטיס הפך לו דרך חיים.

Line Up התור באיבן שדאד 2

Line Up

התור באיבן שדאד 2

להעברית המשך למטה

“LINE UP”
Documentary, 57 min.
Screening format: Betta SP
Director: Prof. Amir Har-Gil
Adress: Kibbutz Yakum, Israel 60972
Tel: 00-972-9-9524697
Cel: 00-972-5-208-720
Fax: 00-972-9-9524-366

First Prize in best film category for the film “The Line Up” the 4th Docu- Noga Documentary Israeli Film Festival.

CREDITS: Director: Amir Har-Gil Producer: Udi Klinsky – Pro-vid Ltd Cinematographer: Offer Inov Editor: Michal Ranon Sound: Hussam Abu-Much
Tamir Ataly, Ramy Yazkan .
Israel, 2001

Short Synopsis
Every day, Palestinians fight with the Israeli Interior Ministry for their rights, for elementary insurance… Every night, armed with food, they gather in line out side the Ministry. This harsh reality illustrates some of the problems faced by Palestinians under Israeli rule. Interviews and hidden cameras provide a fair account of the situation.


Synopsis
Introduction:
Until 1967, the Arabs of East Jerusalem were Jordanian citizens. Following the Six-Days War, East and West Jerusalem became one; the Arabs of East Jerusalem live under Israeli law and are considered residents (but not citizens) of Israel. They are entitled to all the social benefits, including health insurance, free education; they hold Israeli Identity Cards and vote in municipal but not in national elections.

Description:
Every night dozens of East Jerusalem residents, equipped with food and drink, gather in order to grab a good place in the queue for the Ministry of Interior. Old and young, women with babies, all are pressed together, waiting for the office to open in the morning. The harsh reality reflects a Kafka-like picture that illustrates the variety of problems of the Palestinians within Israeli rule. The documentary focuses on the following characters:
Issam Kuttub, resident of Jerusalem, paid municipal taxes, national insurance and health insurance dues regularly. Unfortunately he succumbed to kidney functional disease. When he became ill and required expensive medicine and dialysis treatments, the clerks at the Ministry of Interior suddenly decided that Kuttub was not entitled to Israeli citizenship. From their point of view he no longer existed and was on his own, despite the fact that he had been paying taxes regularly since 1967.
Ranna Shal’abi a 12 year old gifted girl born to a Jerusalem mother in East Jerusalem. She is destitute and her lamentable condition led to a meeting with Giselle, a Jewish tourist from Italy who decided to help her. Giselle wants to take the girl to Italy to
meet wealthy Italians who could support and educate her. When both go to the Ministry of Interior to get the necessary documents, they find that Ranna doesn’t appear in the population registry and is therefore unable to leave the country.
Raalb Burkan’s house was wrecked four years ago and since then he lives in a tent. Nevertheless he is still required to pay municipal taxes.

Using hidden camera shots, the film follows the via dolorosa of Issam, Ranna, Raalb and other Palestinians who stand in the queue in front of the Ministry of Interior waiting to obtain recognition of their residency and thus the rights to which they are entitled.
The film has an optimistic ending: Following a request by the film producer, Issam receives all the medicines he needs; Rana is recognized as a resident of East Jerusalem and Raalb no longer has to pay taxes on a non-existent house. Suddenly solutions have been found for all their bureaucratic problems, although their lives are still not easy even after the authorities got off their backs. The ending only serves to underline the individual’s feeling of helplessness when dealing with the established bureaucracy.




“Line up”

Translation of TV Review by Yael Gewirtz. Published in Weekend Yedioth Ahronot – Daily Newspaper

STORY OF A QUEUE
The Power of the “Isra-Bluff” in united Jerusalem in the TV film: “Line Up”
Many of the documentaries produced in Israel during recent years belong to the genre of “I only know how to tell about myself”. A personal account photographs much better than the general one. Only a few artist have chosen to tell “our story with the others” and dealt with the Israeli environment from an expanded critical angle.
Last week we saw the film of Uri Rosenwaks on the Border Police. Next Wednesday Channel 8 will screen Amir Har-Gil’s film Line Up, which has already won prizes at the Noga Documedia and Haifa Film Festival. The film is part of the excellent series “All Human Beings” which deals determinedly and courageously with neglected issues of human rights in the State of Israel. In this intelligent and painful film, Har-Gil reveals the power of the “IsraBluff” in united Jerusalem. His camera observes the citizens of East Jerusalem who every night are forced to wait in inhuman conditions in the unending queue for the Ministry of Interior. The women, the wailing babies, the old and the sick, the young and the children are humiliated and exhausted in the Via Dolorosa to the Great Israel Bureaucrat who controls their existence and who recognizes them solely as faceless statistical entities lacking any identity or right. It is a cynical and impervious system that scrupulously charges expensive fees yet denies them all human rights, while what they require is recognition of their needs and the assistance that is granted to their fellow citizens in the western part of the city.
The blow-up with the Palestinians has created a fascinating phenomenon. A documentary produced in other times is screened now, and becomes charged with the meaning and the special significance of current news broadcasts. At eight o’clock we watch shootings and stone throwing. One hour later we watch an old documentary that explains exactly how during years of occupation and insensitivity we earned the powerful feelings of frustration and hate that are directed towards us.
The film turns our accepted order of events upside down. The film was made before the fatal shotgun attack on the National Insurance branch in East Jerusalem. Yet it supplies the missing link of essential information for those who wondered why Palestinians would attack an institution that cares for their welfare.
Let’s listen to Har-Gil’s tale of one queue and you’ll understand the whole story.
Translation of TV Review by Kobi Niv in Tarbut Ma’Ariv
Line Up is a gut churning anger arousing documentary that develops the understanding of the Palestinian side of the conflict. Director Amir Har-Gil reveals what happens in our back yard, where we usually don’t look in order not to see and not to know.

Three human stories out of the inhuman queue at the entrance to the Ministry of Interior constitute the core of the documentary Line Up that screened this week on Channel 8. Director Amir Har-Gil chose three ”cases” out of the unending line in order to show that these are not random or extraordinary cases but rather a system. Without any excuse of “security”, the State of Israel cruelly abuses the Arab (not the Jewish) citizens of Jerusalem.
Issam Kuttab is member of a Health Fund since 1972. Every month he pays the dues enforced by law, as well as municipal taxes to the Jerusalem Municipality. However, when he fell ill with a kidney disease some two years ago, the authorities suddenly declared that he is not a citizen of Jerusalem and therefore not entitled to receive dialysis treatment and the medicines he needs. In doing so, the State of Israel decreed his death sentence. Luckily the Palestinian Authority came to his help and financed the kidney treatment, but he cannot pay for the medicines without which he is liable to die. With the rest of his strengths the sick man returns again and again to the Ministry of Interior in an attempt to arrange his affairs, but for two years to no avail.

Rana Shal’abi is a ten-year old girls living with her grandmother who used to work as a housemaid for a Jewish lady in West Jerusalem. But she got rheumatic fever and since then is unable to earn her living and that of her granddaughter. Luckily and Italian Jewess comes to their aid and want to take Rana for a holiday in Italy and recruit money to save her and finance her studies. However it seems that for some reason the little girls is not recognized as a resident of Jerusalem. She has no rights, including the right to a passport.
Glubb Burkan built a house on his land without a building license. Six years ago the municipal bulldozers came along and tore down the building. Since then Burkan and his twelve children live in a tent in severe and often risky conditions. However during all these six years the Jerusalem Municipality continues to charge municipal taxes on a building that no longer exists and Burkan continues to pay. All his attempts to convince the Ministry of Interior that he no longer has to pay taxes have failed.

Everything is resolved at the end. All three cases filmed receive the saving certificates from the Ministry: Kuttab is informed that his residence rights were never annulled and therefore he was always entitled to medical treatment and medicines. Burkan is notified that he does not have to pay taxes on the house than was torn down and Rana is recognized as a full “Jerusalem resident” and thus eligible for a passport. Happy End. Is it? Actually no, a Terrible End.

The “Happy End” testifies, more than anything else, to the terrible unnecessary, unjustified, illogical abuse imposed upon these people, apparently only for its own sake. Every viewer is aware that without the intervention of the camera the abuse would have continued, it would seem until death as it occurs in hundreds of other cases which the photographer did not document.
With the eye of the camera, Line Up removes the mantle of the “enlightened occupation” which we like to boast of, pries loose the mask of humanity behind which we hide and presents the naked truth in all its ugliness. The Israeli rule over the Palestinians is akin to a cruel colonial occupation – cruel unto death. A foreign woman who belongs neither to the place nor to the conflict leaves the hell of the Ministry of Interior and turns to the camera saying:” I’m from England. At home it is forbidden to treat animals like this. Anyone treating cattle in this manner is imprisoned”.
Line Up is a gut churning, anger arousing documentary that develops the understanding of the Palestinian side of the conflict. Director Amir Har-Gil reveals what happens in our back yard, where we usually don’t look in order not to see and not to know. But Line Up doesn’t let us escape. Har-Gil turns our heads towards it and through his camera forces us to look at what is done to human beings, in our name, with our permission and authorization. All what is left to us is shame and anger. In this film, we are the bad ones.







The line Up- sinopsis 2\התור באיבן שדאד \ יחס"צ\ מסמך:

התור באיבן שדאד 2
מדי לילה מתקבצים עשרות מתושבי מזרח ירושלים, מצוידים במזון ושתייה, כדי לתפוס מקום טוב בתור למשרד הפנים. אלו לצד אלו נדחסים נשים עם תינוקות, גברים מבוגרים ובחורים צעירים, ממתינים בתנאים בלתי אנושיים לפתיחת המשרד בבוקר. באמצעות המציאות הקשה שנחשפת עולה תמונה קפקאית מחרידה אשר משקפת את מגוון הבעיות והטענות שיש לתושבים הפלסטינים כלפי השלטון הישראלי.
עיסאם קוטוב היה תושב ירושלים עד שחלה באי ספיקת כליות. עד אז שילם מס כחוק לעירייה, לקופת חולים ולביטוח הלאומי, הכל לכאורה היה בסדר.
אך מרגע שחלה ונזקק לתרופות יקרות ולטיפולי דיאליזה, החליטו לפתע הפקידים במשרד הפנים ובביטוח הלאומי שקוטוב לא זכאי כלל לתושבות ישראלית, מבחינתם הוא כבר לא קיים ועליו להסתדר בכוחות עצמו, למרות שמאז 1967 הוא משלם מסים כנדרש.
רנא שלעבי, היא ילדה מחוננת שנולדה במזרח ירושלים לאם ירושלמית. מצבה הכלכלי הקשה הפגיש אותה עם ג'יזלה, תיירת יהודיה מאיטליה שהחליטה לעזור לה. היא מבקשת לצאת אתה לאיטליה כדי להפגיש אותה עם איטלקים עשירים שיתמכו בה כלכלית אולם כאשר הן ניגשות יחד למשרד הפנים מסתבר שרנא כלל אינה רשומה במרשם האוכלוסין ולכן אין באפשרותה לצאת מן הארץ.
הסרט שמשלב צילומים במצלמה נסתרת ממשרד הפנים, עוקב אחרי מסלול הייסורים של עיסאם, רנא ותושבים פלסטינים אחרים אשר עומדים בתור למשרד הפנים ומבקשים להשיג הכרה בתושבותם כדי שיוכלו לקבל את הזכויות המגיעות להם.
התמונה המתגלה מציגה את פרצופה האחר של ירושלים, עיר הקודש, במדינת ישראל.

מספר ביקורות בעיתונות על הסרט:

"התור באיבן שדאד 2" בבימויו של פרופ' אמיר הר-גיל
תסריט ובימוי – ד"ר אמיר הר–גיל, מפיק - אודי קלינסקי מחברת פרו–ויד, חברה להפקת סרטים בע"מ, עריכה : מיכל רנון, צילום : עופר ינוב. הסרט הופק עבור ערוץ 8, נגה תקשורת ונתמך ע"י קרן מקור לקולנוע וטלויזיה.

הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקונגה ה - 4 לסרטים דוקומנטריים.

ידיעות אחרונות, יעל גבירץ, 16-10-2000: "התור באיבן שדאד 2" , הר-גיל חושף בסרטו החכם והמכאיב את עוצמת הישרא-בלוף של ירושלים המאוחדת. הסרט הופך את הסדר המקובל אצלנו במבחן האירועים. בואו ותשמעו סיפר על תור אחד, מציע לנו הר-גיל, ותבינו את הסיפור כולו.

מעריב, קובי ניב, 17-11-2000: "התור באיבן שדאד 2" הוא סרט מהפך קרביים ומעורר זעם, סרט מפתח להבנת הצד הפלשתינאי בסכסוך. הר-גיל חושף בסרט מה שקורה בחצר האחורית שלנו, במקום שאליו איננו מעיפים מבט, כדי לא לראות ולא לדעת . אבל "התור באיבן שדאד 2" לא נותן לנו לברוח. הר-גיל מסב את ראשינו להביט ולראות דרך מצלמתו את אשר עושים ברשותנו, בסמכותנו ובשמנו לבני אדם. וכל אשר נותר לנו הוא להתבייש ולזעום, כי בסרט הזה הרעים הם אנחנו.

הארץ, בני ציפר, 8-11-2002: המצלמה היא של הבימאי אמיר הר-גיל, שתיעד בסרטו: "התור באיבן שדאד 2" את הזוועה הביורוקראטית שצריכים לעבור פלשתינאטים תושבי ירושלים בכל שיח ושיג שיש להם עם המדינה הישראלית.

הדף הירוק, נחמן גילבוע, 28-9-2000: "התור באיבן שדאד 2" , מה שעושה את הסרט למסמך אנושי מרתק ומזעזע הוא סיפורם של 3 אנשים ההופכים את אותו התור ערטילאי לסיפורים מוחשיים וכואבים. מנימוקי צוות השופטים נכתב כי מדובר ב"סרט חשוב המראה את אחת הפינות החשוכות בישראל, סיפור של התור למשרד הפנים במשזרח ירושלים . זהו סיפור של ממסד ישראלי אטום". הסרט ישמש כמוצג משפטי בעתירה לבג"צ שהגישו האגודה לזכויות האזרח כנגד משרד הפנים. השרה יולי תמיר הודיעה לאחר ההקרנה כי החליטה לקחת עותק מהסרט, ולשוח אותו לשר הפנים, חיים רמון.

מוסף הארץ, אוריה שביט, 13-10-00: "התור באיבן שדאד 2", סרטו התיעודי של אמיר הר-גיל הבוחן את הנעשה בלשכת משרד הפנים במזרח ירושלים, זכה בפרס "דוקונגה" לסרטים תיעודיים, מעורר עניין רב. מאיר מרגלית, חבר מועצת עיריית ירושלים (מרצ), אירגן הקרנה שלו לפני חברי המועצה ושר הפנים, והיא תתקיים ב- 22 באוקטובר. דינה זילבר ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה הזמינה את הסרט להקרנה לפני עמיתיה. מועד ההקרנה עוד לא נקבע, ובמשרד המשפטים מדגישים שזוהי יוזמה פרטית לצורכי העשרה של הפרקליטים בלבד. האגודה לזכויות האזרח פנתה בחודש שעבר לבג"ץ, בבקשה שהשופטים הדנים בעתירתה יצפו בסרט ("בקשה דחופה להגשת קלטת וידאו לצפייה") ההחלטה עוד לא התקבלה. הסרט עשוי בפשטות אך יש בו כמה בחירות בעלות עוצמה.
צפיה מהנה.. בברכה אמיר הר-גיל טלפון: 0545208720 0 99524697