Eve החיים על פי אווה

Life According to Eve

החיים על פי אווה

לעברית בהמשך למטה

Eve, 17, is charismatic and charming. She lives with her mother and sister (her older brother is in the army) on a poor side of town. Her father left the family when she was very young, before her sister was born.
She attends high school in a rich neighborhood. Her mother works two jobs in order to support her family.
They try to break their vicious circle of poverty and share many intimate moments in discussing how to do so. They survive on basic supplies and small dreams.
The movie is emotional, with dancing, crying and laughing all mixed in together. Life appears manageable for Eve, her mother and sister. It seems that everything that they could hope for, could happen. The movie emphasizes their optimism and empowerment.
Dr. Amir Har-Gil documented the life of the family (Fly on the Wall) without pretensions and with great empathy. He did not focus on their empty refrigerator, but rather on everyday life.
This film was chosen to be part of the Israeli Ministry of Education curriculum.

" החיים על פי אווה "
סרט דוקומנטרי, 64 דקות.
שמחה, ריקודים, בכי וצחוק משתלבים בערבוביה בחייה של אווה. הכל קטן על אווה ועל אימה נאוה. מה שהן רוצות – הן משיגות.
אווה גרה בשכונת התקווה עם שרי – אחותה, אחיה איציק ונאוה - אימה.
אווה תלמידת י"ב במגמת קולנוע בצפון תל אביב מצלמת סרט על חייה וחיי משפחתה.
הסרט המרגש ומעורר המחשבה מתאר איך מתמודדת משפחת משען עם חיים לא קלים.

איך לוקחים זכויות.

סיפור של הצלחה עם תנאי פתיחה נמוכים. איך נראים החיים מתחת לקו

העוני – סיפור אופטימי.
"הבמאי אמיר הר-גיל הציב מצלמה באמצע החיים של משפחה מקסימה מכפר שלם. מדובר במסמך מעניין ומעורר מחשבה" אורנה קדוש, "ידיעות אחרונות"
"סרט דקומנטרי המבויים היטב על משפחה אוהבת המסוגלת להתגבר על זמנים קשים ביותר, האמת יוצאת לאור, המצלמה תופסת את משפחת משען במספר רב של רגעים מרגשים." אריה דין כהן, ג'רוזלם פוסט.
" בהדרגה למדה משפחת משען להתעלם מהמצלמה וכך בסגנון "הזבוב שעל הקיר" הופך הצופה לשותף- מציץ במתרחש, בני המשפחה תועדו בשגרת היום יום ברגעי המשמחה והעצב" דורית שריד, ידיעות אחרונות".
"הסרט משדר מסר של עוצמה ואופטימיות" רותה קופפר, "הארץ"
* * * *
24/12/02
מספר ביקורות בעיתונות
ידיעות אחרונות, רענן שקד, 24-11-2002: "החיים על פי אווה", כנראה התוכנית המשמעותית היחידה ששודרה בערוץ 2 השבוע. שעה שלמה של טלויויזיה נושמת מחיים אמיתיים, מקומיים. הבהרבה נחת משעה של חוסר-נחת.

הארץ, רותה קופפר, 13-12-2000: "החיים על פי אווה", הסרט משדר עוצמה ואופטימיות.

ידיעות אחרונות, אורנה לנדאו, 12-12-00: ההגדרה של "החיים על-פי אווה" לעוני מציבה רף גבוה יותר לחברה, שרוצה להגדיר את עצמה צודקת... מדובר במסמך מעניין ומעורר מחשבה.

ג'רוזלם פוסט, אריה דין כהן, 13-12-2000: "החיים על פי אווה", המצלמה תופסת את המשפחה במספר רגעים מרגשים.

ידיעות אחרונות, דורית שריד, 12-12-2000: "החיים על פי אווה", בראש השנה האחרון נכנסה המצלמה לבית משפחת משען. במשך חודשיים, תועדו בני המשפחה בשיגרת היום יום, ברגעי שמחה ועצב, בסגנון זבוב שעל הקיר, הופך הצופה לשותף – מציץ במתרחש.

ידיעות חיפה, יורם מארק-רייך, 12-4-2002: הסרט "החיים על פי אווה", מתאר פיסות חיים שלמות ללא התערבות וללא "בימוי" זו מציאות שצחוק , בכי והבה אהבה הם מקור הכוח וה"תבלין" היומיומי שמאפשר לצעוד קדימה... נחשפים הרגעים האנושיים שהם הדרמה הקטנה של החיים.

במאי ותסריטאי: פרופ' אמיר הר-גיל
מפיק: אודי קלינסקי, חברת פרו-ויד
הפקה: ערוץ 8, נגה תקשורת, קרן מקור
צילום: נילי אצלן
מקליט: גילי פרחי
עורכת: אורטל בובר
גם אווה וגם אחותה לומדות עם ילדיהם של עשירי הארץ באותה כיתה.
נאוה, אימה של אווה עובדת בשתי עבודות ביום ובלילה כדי לפרנס.
שרי מתכננת מסיבת בת מיצוה מפוארת. מסיבת הבת מיצוה שעולה הון, הרבה מעבר ליכולתה של אימה- נאוה, שהיא גם המפרנסת היחידה.
איציק האח, משרת בשכם, מגיע לביקורים בבית.
החבר של אווה- ג'ייד, תייר מדרום אפריקה עומד לעזוב. אווה רוצה לנסוע לבקר אותו. הטיסה יקרה מיד.
גם הספרים לבית הספר, הטיולים, בילויים, הבגדים עם שמות המותגים המפורסמים שאיתם מקובל ללכת לבית ספר- הכל יקר.
הבמאי פרופ' אמיר הר-גיל,

לבתי ספר

החיים על פי אווה (2001) – שאלות לדיון

על המסרים בסרט:
1. מהו לדעתכם המסר של הסרט (או מספר מסרים)? מהו מוסר ההשכל שלו? מה דעתכם על מסרים אלה?
2. אמיר הר-גיל במאי הסרט הצהיר שהוא ביקש לעשות כאן סרט על עוני. אחת הטענות שנשמעה לגבי הסרט היא שהוא איננו מציג "עוני טיפוסי". מה דעתכם? האם אתם מכירים סוגים אחרים של עוני? מדוע לדעתכם בחר הבמאי לעשות סרט על עוני דווקא עם משפחה זו ?
3. מה לדעתכם ניתן לעשות בקשר לבעיות החברתיות, הכלכליות והחינוכיות המועלות בסרט? מי אחראי למצב זה? האם ילדים יכולים לתרום במשהו לשינוי מצבים כאלה ודומים להם?
על תפקיד התקשורת:
1. חפשו בתקשורת הכתובה או האלקטרונית דיווחים על עוני ומצוקה כלכלית-חברתית. האם הדיווחים על נושאים אלה הם מעטים או מרובים? מה דעתכם על דיווחים אלה? באיזו מידה הם דומים או שונים מסרט זה?

על הסרט:
1. מהי הסצינה שהכי הרשימה אתכם או ריגשה אתכם בסרט?
2. אמיר הר-גיל, במאי הסרט מגדיר את עבודת הבימוי שלו בסרט זה כאילו הוא "זבוב על הקיר", כלומר הבמאי אינו מתערב ונותן לדברים להתרחש. הראו כיצד והיכן גישה קולנועית זו באה לידי ביטוי בסרט והאם היא תורמת לו?
3. אם הייתם אתם במאי הסרט הזה, מה הייתם משנים בו ( מוסיפים לסרט סצינות שחסרות בו או אולי מורידים סצינות הנראות לכם מיותרות וכדמ') ? אולי להוסיף את רשימת הסצינות לתזכורת? האם יש לכם הרגשה שהמשפחה נוהגת בטבעיות מול המצלמה? האם בני המשפחה אמינים בעיניכם?
4. חלק מן הקטעים בסרט מצולמים על ידי אווה עצמה ולא על ידי הצלם של הסרט. מדוע לדעתכם החליט הבמאי להכניס קטעים אלה לסרט ומה תרומתם? אולי לפרט אילו סצינות צולמו על ידי אווה?
5.

על הדמויות בסרט:
1. מדוע לדעתכם הסכימו בני משפחת משען לחשוף את חייהם לפנינו? האם הם צדקו בהחלטה זו?
2. הסרט נקרא "החיים על פי אווה". מדוע לדעתכם לא בחר הבמאי באמא- נאווה, כגיבורת הסרט?
3. האם אווה היא דמות שאתם מזדהים אתה, מעריכים אותה או אולי מרחמים עליה?
4. האם לדעתכם אווה תצליח בהמשך דרכה? איזה עתיד אתם משערים שיהיה לה?
5. אבא של אווה שרי ואיציק , עזב את הבית ולא יצר קשר עם משפחתו במשך שנים. האם אתם מבינים את שרי שכל כך רוצה שיבוא לבת- המצווה שלה?
אולי גם: מהו עוני על פי הסרט? מה יחסום את אווה מלהגיע לכל חלום שתרצה להגשים? כיצד היא יכולה להתמודד עם מכשולים אלה? סיפור אי קבלתה של אווה לבית הספר לאחר שחזרה מהקיבוץ? מי צודק בית הספר/ אווה/ אמה מי תפקד נכון מי לא? סיפור המתמטיקה האם היא צודקת? רשיון הנהיגה האם זה צודק? האם לבטל בגלל ילדים שכמוה את המסע מכוניות? האם האינטגרציה טובה, מוסיפה? במה יש לקנא במשפחת משען, באווה, בשרי, שאיציק ובנאווה כל אחד ואחת לחוד? הסרט אופטימי או פסימי, מה הסרט אומר על המדינה, על היחס לעניים, לשכבת האמצע, על מערכת החינוך? אווה החליטה ללמוד בצפון תל-אביב- האם צדקה שלא נשארה ללמוד בשכונה שלה בשכונת התיקווה.?

תגובות מורה לסרט

19-2-2002

משוב על הסרט "החיים על פי אווה" במאי אמיר הר-גיל
התלמידים אהבו את הסרט טענו שהוא מעניין ואכן חושף בפניהם אורח חיים שלא מוכר להם.
תגובת המורים שצפו בסרט: רוב המורים הלכו שבי אחר דמותה של אווה וטענו שהמוטיבציה שלה ראויה להערכה.
הסרט בנוי טוב מבחינה עלילתית, אורכו של הסרט כשעה. התלמידים שצפו בו ישבו לכל אורך הסרט וצפו בו בעניין רב בלי לגלות סימנים של חוסר סבלנות או איבוד עניין במתרחש. המפגש עם הבמאי חשף בפני התלמידים את דרך עשייתו של הסרט.
כסרט שמתעד חיים של משפחה ואמור להיות מאד צפוי מבחינת העלילה, עדין מזומנות בו הפתעות כמו הופעתו של האב, הבת מצווה וכו'.
מבחינת המטרה של הסרט: חשיפה של חיים של משפחה חד הורית שחיה בתנאים סוציואקונומיים נמוכים בשכונה תל אביבית, הסרט מצליח לחשוף תלמידים שבאו מרקע אחר לקשייה של המשפחה -חברתיים וכלכליים, רגעים של אושר (יש גם כאלו) ורגעים של משבר ובכי.
הסרט גם מצליח לסתור סטראוטיפים שכיחים כמו שמשפחות שחיות בתנאים סוציואקונומיים נמוכים נתלות על קצבאות שניתנות להן ואין להן שאיפות או מוטיבציה גבוהה לניעות חברתית. בסרט הזה אנו רואים שילדי המשפחה לומדים בבי"ס יוקרתי, האם עובדת במספר עבודות כדי לתת לילדיה את כל מה שנדרש להם, הבות מתערות בחברה הבית ספרית ומשתלבות בלימודים.

תודה על המפגש המוצלח
שני בן עמי
מורה לתקשורת
מוסד חינוכי גלבוע