Good Morning Israel בוקר טוב ישראל

Good Morning Israel

בוקר טוב ישראל -

לעברית המשך למטה

Good Morning Israel

Synopsis: “Good Morning Israel” (2007) Israel, 60 min
A film by Prof. Amir Har-Gil, Netanya Academic College.
Filmmaker Amir Har-Gil is following, with his camera, five Israeli teenagers of completely different backgrounds. Together they represent Israeli society in its diversity - a Hassidic Jew, a Kibbutz member, An Arab Israeli, A rich kid from a high-class neighborhood and an underprivileged youngster from the south. Har-Gil has documented their lives, and his, for the past 20 years until the present, when they are family men in their thirties.
Through their eyes and Har-Gil’s, we come to realize what Israel was like, what it had aspired to, and what it has eventually become.

הבמאי אמיר הר-גיל יצר 3 סרטים בהם עקב אחר מספר נערים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. הראשון נוצר ב 1985, השני ב 1995 והשלישי ב 2007

שם הסרט: "בוקר טוב ישראל" (1985)
תקציר: בוקר יום חול בחייהם של 5 נערים: קיבוצניק, צפון תל אביבי, נער מעיירת פיתוח, ערבי וחרדי. זו השעה הדומה ביותר בסדר היום שלהם, אך ההבדלים גדולים. מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.
הילדים הם: מאיר מקבוץ מעברות, סער מרמת אביב ג', יוסי מעיירת פיתוח אופקים, מונדר מהעיר טייבה, ויהושוע מכפר חב"ד.
אורך : 15 דקות.

מדברי השופטים: " סרט דוקמנטרי חביב ונוגע, משהו אמיתי, ארץ ישראלי, ללא כחל ושרק, ללא התייפייפות ועם הרבה אהבה. אנחנו ממליצים למי שלא ראה את הסרט לעשות זאת בהזדמנות הראשונה"

מן העיתונות
מתוך הביקורת:
מאיר שניצר: "בבוקר טוב ישראל האמירה יכולה להיעשות , כמדומני, אך ורק בקולנוע… מכאן שהסרט הביע את המדיום של עצמו, מגיע לו ציון גבוה"

יהודית אוריין: "סרט מקורי… השלם, והבשל מכולם".".

· פרס ראשון לסרט הישראלי הקצר הטוב ביותר, פסטיבל הקולנוע ירושלים עבור "בוקר טוב ישראל", 1986

· ציון לשבח - המכון הישראלי לקולנוע, עבור "בוקר טוב ישראל", 1986

· פרס האולפנים המאוחדים לסרט הקצר - פרס לבמאי המצטיין עבור "בוקר טוב ישראל", 1986

בוקר טוב ישראל 2007סרטו של פרופ' אמיר הר-גיל

"בוקר טוב ישראל 2007", סרטו התיעודי החדש של הבמאי ד"ר אמיר הר- גיל, מרצה בכיר בביה"ס לתקשורת במכללה האקדמית נתניה , יוקרן בפני קהל מוזמנים ב 8 ביוני בסינמטק ת"א וישודר 10 ימים לאחר מכן בפני צופי ערוץ "יס דוקו".

"בוקר טוב ישראל 2007" הוא סרט מסע בעקבות גיבורי סרטיו הקודמים של הר גיל באמצעות הוא מגלה כמה הפתעות עליהם וגם על עצמו:
לפני 20 שנה תיעד סרטו "בוקר טוב ישראל" חמישה ילדים בני 13- מאיר מקיבוץ מעברות, יוסי מאופקים, סער מרמת אביב ג', מונדר מטייבה ויהושע מכפר חב"ד. הם היוו מיקרוקוסמוס קלאסי של החברה הישראלית: בן עיירת פיתוח, "צפוני" מרמת אביב ג', קיבוצניק, חרדי, ערבי והסרט התמקד בתיעוד שעות הבוקר של חייהם. אז בלט מאד השוני שבין הילדים, בהשקפת עולמם, במצבם הסוציו- אקונומי, באמונתם ובתקוות שלהם. מטבע הדברים הם שיקפו את מערכת הערכים של החברה הסובבת אותם והיו מוטרדים מהנושאים החוצים את החברה הישראלית: יחסי יהודים- ערבים, יחסי דתיים – חילוניים, מעמד גבוה מול מעמד נמוך. הר-גיל חזר ובדק מה השתנה אחרי 10 שנים וגם היום, עשרים שנים אחרי, חוזר הר-גיל אל אותם הילדים כדי לראות מה קרה להם ומה עבר עליו בתקופה זו.
סיפורם המשולב של הבמאי וגיבוריו הוא למעשה סיפורה של המדינה: התקוות, הערכים שהשתנו, הפערים הכלכליים והתרבותיים שהתרחבו.
כמה מן הנערים כבר לא גרים במקום שבו נולדו והחלוקה הסטריאוטיפית אינה כה פשוטה.
חלקם כלל אינם רוצים להשתתף בסרט ואף הבמאי הולך ומתלבט באופן עשייתו.
הסרט, שמתחיל כפרויקט בסגנון הסדרה המופתית "UP7", הופך עם הזמן למסע גילוי עצמי של הבמאי אל מול חייו האישיים והמקצועיים.

ישראל\ 2007\ תיעודי\ 60 דקות
תסריט ובימוי :פרופ' אמיר הר-גיל
מפיק: יהלי גת
צלם: עופר ינוב
עורך: מיכה ליבנה
מוסיקה מקורית: ארז יולביץ

הסרט הופק על-ידי חברת "מוזה הפקות" עבור yes דוקו


מה קרה עם כל אחד מהנערים 20 שנה אחרי?
מאיר יאני - נולד בקיבוץ מעברות, חלם להיות טייס. אחרי 10 שנים - התגייס להנדסה קרבית, חלם להיות משהו חשוב אולי דוקטור באקדמיה. היום הוא עובד בצרכניה בקיבוץ וסטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה, נשוי עם ילדה, חבר קיבוץ מעברות.
יהושוע נודל - נולד בכפר חב"ד למשפחה חרדית. אביו חלם שילמד אצל הרבי מלובביץ' ויהפוך לרב צבאי. 10 שנים אח"כ - הוא לומד בישיבה בישראל. כיום הוא מנהל סניף בסופרמרקט של רשת גדולה בשיקגו. נשוי ואב ל- 6 ילדים. חולם לחזור לישראל.
יוסי פורטל, מעיירת הפיתוח אופקים, חלם לעשות קריירה צבאית – "ואם זה לא ילך אז מהנדס ואם גם זה לא יצליח לו אז להיות נהג אוטובוס". 10 שנים לאחר מכן הוא כבר קבלן פיתוח וחולם להתפתח בעסקים. כיום הוא מנהל חברה לפינוי אשפה ברשויות מקומיות. נשוי ואב ל 2 בנים.
סער מכטינגר - חי ברמת אביב ג', חלם להיות בעסקי המסחר או שחקן קולנוע. כיום הוא מנהל מכירות ואחראי על איזור דרום אמריקה ומזרח אסיה של המפעל של אביו. נשוי ואב ל 3 בנות.
מונדר עווידה, ערבי יליד טייבה. חלם להיות עורך דין. 10 שנים לאחר מכן הוא פועל שכיר במוסך בחולון. היום מנהל ובעלים של "מוסך השלום" בעיר טייבה. נשוי ואב ל- 4 בנות. מתגורר בטייבה.

עברית בהמשך למטה

The Art of Living

"The Art of Living"
A film by Dr. Amir Har-Gil, Netanya Academic College

2006 Audience Choice Award, best film among all categories – 'Reel to Real' film festival, North Carolina, USA. - ‘The Art of Living'.

One of five nominees for the Israeli Oscar,
in the category: Best Israeli Documentary for the film "The Art Of Living",
director & producer: Amir Har-Gil.

This beautiful documentary film tells the passionate story of mature love between Shraga, aged 72 and Ulla aged 55 from the time of their first meeting five years ago until today.

It is a love story about a German Jew whose family was murdered by the Nazis in Auschwitz and about an Aryan Christian whose father owned the factory which manufactured gas-containers for the gas which was used to murder Jews in Auschwitz.

This moving love story goes beyond prejudices, stigma and national feeling. The film introduces Shraga, a German Jew who fled the Nazis and Ulla, an Aryan Christian, the daughter of a prominent Nazi.

After Shraga fled the Nazis he joined the "Hagana" (Hebrew: "Defense") which was a Jewish paramilitary organization in Palestine during the British mandate of Palestine from 1920 to 1948. Shraga was severely wounded during the War of Independence in 1948, while doing his military service. As such the film also deals with a kind of reckoning that Shraga feels with the state, which he established and for which he shed his blood and as a result is slowly going blind. Despite his injuries and his developing blindness, Shraga chooses life. Between visits to hospitals he uses every moment to love and live: The art of living.

Shraga is the director's father. The film is made from his view point, the son who loves zealously, at the same time is both jealous and critical.

The love story of Ulla and Shraga raises questions about the presence of the past in the present, and addresses prejudices in Jewish German and Israeli identity.

But above all The Art of Living" is a love story.

Press reviews:

"”The Art of Living” is based on excellent raw-material and is professionally edited…well done…another great accomplishment…Dr. Har-Gil's film grasps the heart with a sensitive pinch…the discomfort will disappear only way after you step outside the cinema…"
(Amos Shavit, journalist in Zman Tel-Aviv, Tel-Aviv’s weekly newspaper).

"The German-Israeli symbiosis story is in full presence right from the start, but together with the father's anger towards the country he has built, and which at the same time he can not live without. A difficult story to uncover…touches our roots and inner self…"
(Yoram Kanyuk, One of Israel’s most appreciated novelists and recipient of numerous literary prizes).

“I watched the film twice, and I was very moved. Each of the characters separately, Ulla and Shraga, is worth making a film about, and appearing together on the screen, it is impossible not to get absorbed into their story. The film is directed with sense and sensibility. It stayed with me for days after I saw it, and I warmly recommended it to my friends.”
(Nissan Nativ, Director, and Founder of the renowned “Nissan Nativ Acting Studio”, Tel-Aviv).

“A touching love story!”
(Dana Levi, “Laisha”, prominent women’s magazine)

“Touching, interesting and important!”
(Yehudith Katzir, Israeli novelist recipient of numerous literary prizes.)

· “Amir, the director, is personally involved in the film, through which he establishes a delicate dialogue with his father. Their relationship is viewed critically, but from a caring viewpoint.”(Nacman Gilboa, “Hadaf Hayarok”, weekly newspaper)
· “True, Gessner is 18 years younger than Har-Gil who is losing his sight, but it sometimes it seems like if she was the one losing her sight, and that instead of seeing the sinking of her lover, she sees only the man she has been looking for all her life and found when he was 70 “thanks to something he possesses that attracted all the girls around him, eventually my heart as well” says Ulla and laughs somewhat embarrassed.”(Rami Rozen, “Kolbo”, Haifa weekly culture supplement)
·
הכישרון לחיות

· פרס חביב הקהל מבין כל סרטי הפסטיבל שכללו: סרטי עלילה, אנימציה, דרמות קצרות, ודוקומנטרי) לסרט "הכשרון לחיות" בפסטיבל Reel to Real , ארה"ב. 2006.

· אחד מחמשת המועמדים הסופיים לאוסקר הישראלי (פרס אופיר) בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, עבור "הכשרון לחיות", 2004

במאי מפיק: אמיר הר-גיל
צילום: יואב קוש, רן אביעד, אמיר הר-גיל
תסריט: רותי ברוורמן, מיכל רנון, אמיר הר-גיל
עריכה: מיכל רנון
הפקה עבור ערוץ 8, נגה תקשורת
מפיק שותף: אקווריוס הפקות בע"מ
שנת ייצור: 2004, ישראל, גרמניה.

התקציר :
סיפור אהבה מבוגר בין שרגא (75) ניצול שואה לאולה, בת של נאצים.
הוא ברח מהנאצים הצטרף ל"הגנה" נלחם ב- 48 ונפצע קשה בקרב. היא בת לאבא נאצי שהכין את מיכלי הגז לאושוויץ. הם חיים על הקו ישראל גרמניה. אהבה, פרידה, אהבה…,.
את החיים הוא שותה פעמיים. הכישרון לאהוב.
שרגא הוא אבא שלי.
דרך סיפור אהבתם אני בודק את הזהות היהודית - גרמנית - ישראלית שלו ושלי.

תגובות ל"הכישרון לחיות" סרטו התיעודי של אמיר הר-גיל:
· רובי פורת שובל: סרט מקסים! מרגש! חשוב!
· יורם קניוק: "סרט נפלא!… סרט מרגש של אמיר הר-גיל "הכשרון לחיות". ..סרטים כאלה יכולים להיות שמאלצים, או כועסים. סרטו של הר-גיל הוא חתך לנפש אביו באכזריות ובאהבה, וניסיון להבין את האיש שמצא אהבת אמת בגיל כה מבוגר, דווקא בעיר הולדתו ממנה גורש, עם אישה שאינה יכולה להתנצל על מה שעשה אביה לפני שנולדה. ..הסרט מרגש ונוגע במי אנחנו ומניין אנחנו באים.
· יהודית קציר: "מרגש, מעניין וחשוב".
· יהודה עפרוני: "סרט ממש מרגש, כל הכבוד, מבחינתי אתה מקבל את הפרס."
· חיים יבין: "סרט מאד מרגש, מאד יפה, ממש נוגע ללב, עשוי היטב. הרבה שבחים."
· שמיל בן ארי: "סרט מדהים, חזק מאד, חזק מאד, הוא נותן המון כוח, אני אחשוב עליו עוד הרבה זמן, הוא נוגע בנקודה מאד משמעותית."
· ניסן נתיב: "לאמיר הר-גיל, שלום רב. צפיתי בסרט שלך "הכשרון לחיות" פעם ופעם שניה, ואני חייב לציין שהיצירה ריתקה אותי וריגשה אותי עמוקות. הייתי קורא לסרט בשם 'שיר השירים לזקנה'. עבודת הבימוי מצטיינת ברגישות בלתי רגילה וביכולת לתת ביטוי מלא לניואנסים וגוונים דקים, המעניקים לסרט את אופיו המיוחד במינו. כה לחי!"
· ראובן דיין: "זו עבודה נהדרת, ממש נהדרת, מחממת את הלב, ממש סרט מקסים, אני אומר זאת מכל הלב ובכנות. תמשיך לעשות עבודות כאלה"
· פיני שץ: "סוף סוף ראיתי את סרטך ואכן הוא סרט טוב, חכם ומרגש"
· תמי ספיבק : "פשוט נפלא ואנושי כל-כך!"
· ענר פרמינגר: "אהבתי את הסרט והתרגשתי, יש הרבה דומה בחיים שלי למה שקורה בסרט"
· ארז תדמור: "סרט מצויין."
· ינקול גולדווסר: "מאד התרשמתי, מאד אהבתי, עבודה יפה"
· אבינתן שנער: "נהניתי מאוד לצפות בסרטך, דמויות מצויינות, סיפור חזק ובעיקר נדיר. בהצלחה בהמשך דרכך."
· דליה פרידלנד: "ראיתי את הסרט והוא באמת מאד רגיש ויפה, מאד נהניתי."
· איתן אבן: "סרט על הכיפאק, מרגש, ממש יופי, כל הכבוד."
· ציפי טרופה: "אהבתי את הסרט"
· שלמה פז: "יופי של סרט. כל הכבוד. הסיפור של אבא שלך זה הסיפור של כולנו. זה הזכיר לי אותי. "
· אבנר פינגלרנט: "מאד נהניתי, מאד התרשמתי מהדמות של אבא שלך, הוא ממש גיבור והדרך שבה אתה מתבונן בו מרשימה. "
· תמר ירון: "סרט על אנשים יפים. על אהבה שחשובה מדם. על המקור הטוב של
האנושי. יפה עשית".
· אלכס פלג: "עשית סרט יפהפה ומרגש והכי חשוב, הצלחת להעביר בצורה נהדרת את האישיות החמה של שרגא ואולה".
· חיים שרייבר: "מאוד נהניתי מהאווירה בסרט, ומאוד מעריך את עבודתך".
· זיוית קרגמן: "סרט נהדר"
· תור בן-מיור: "מאוד אהבתי. הסרט מרגש ועשוי כהלכה".
· ניצה שפירא: "התרגשתי מהסרט ומהאישיות והכשרון לחיות ולהנות מכל רגע. אמיר , אתה כשרון!"
· שמעונה קליינר-טל: "מאוד נהניתי, יש בסרט הכל!"
· דורון צפריר: הלואי והיה לי אבא לעשות עליו סרט..... העברת בדייקנות פילמאית רגשות, תחושות, כוונות ,שלך ושל האנשים הללו, ויפה מאוד השימוש בקולנוע ככלי כזה. עוקב אחריך ואחרי יצירותיך.....

Eve

Eva 2001